דינים והנהגות לחג השבועות – תשפ”ב – במוצ”ש – הרב מאיר פנחסי

 

ההכנות לשבת וחג

א. תזכורת: יש לחתוך ולהכין בערב שבת, מפות שולחן – חד פעמי, נייר כסף, ושקיות אשפה, לכל סעודות השבת והחג, ואם לא עשו כן, אין היתר כלל לחתכם בשבת או ביום טוב. (משום ‘מתקן מנא’ ו’קורע’).  

ב. יש להכין מערב שבת “נר נשמה” גדול (48 שעות) לצורך הדלקת נרות יום טוב. 

ג. יש לקנות ביום שישי “לחם משנה” בכמות המספקת לחמש סעודות.

ד. הנוהגות להדליק נרות יו”ט “בפתיל צף”, לכתחילה יש להם להכין בערב שבת זוג נוסף של פתילות לצורך ההדלקה של החג ולתוחבם תוך הנקב, (ע”פ שו”ע סי’ שיז ס”ב, ובמ”ב ס”ק טז, שו”ע סי’ שמ ס”ח. ובפרט שפעמים מתרחב הנקב), ואם לא עשתה כן והנקב פתוח, מותר להכניסם תוך הנקב. (שש”כ פי”ג או’ כד בשם הגרשז”א, שו”ת שבט הלוי ח”ט סי’ קכח, אשרי האיש, הגרע”י תשו’ כת”י הב”ד בקובץ יתד המאיר גליון 152).

הכנה משבת ליו”ט

ה. אסור לעשות שום פעולה של הכנה משבת ליום טוב (ביצה ב: שו”ע תקיג ה), ולא מועיל לזה הכנת “עירוב תבשילין”. (עירוב תבשילין שייך רק ביו”ט החל בערב שבת ולא במוצאי שבת).

ו. אין לסדר ולערוך את שולחן השבת לצורך החג קודם הלילה (שעה: 20:00), וכן אין לפרוס מפה, לסדר צלחות וסכו”ם, לחתוך סלט, לחמם מאכלים אפילו הם יבשים שאין בהם רוטב, לצורך הלילה. (הזמן הנז’ הוא כ- 20 דק’ אחר השקיעה, ולענין איסור ‘הכנה’ די בזמן זה, בפרט לפמ”ש השו”ע סי’ שמב ס”א וביה”ל ד”ה ביה”ש, דלצורך מצווה או דחק מותר בביה”ש).

ז. אין להניח מאכלים בשבת לצורך הלילה על גבי פלטה כבויה שתידלק כעבור זמן. (הליכות מועד – יו”ט דף נב. וכן העלתי להחמיר בשו”ת תורת מאיר סי’ עג, ועי”ש במילואים, שיש מקלין בזה).

ח. מותר להוציא ביום השבת מתא ההקפאה ומהמקרר חלות ושאר אוכלים המבושלים כל צרכם בכדי שיפשירו ויהיו ראויים למאכל בערב מיד ולא יצטרכו להמתין זמן רב, ויזהר להוציאם לפחות כשעה לפני השקיעה. (ע”פ המ”ב סי’ תרסז ס”ק ה’ בשם החיי”א, שו”ת מחזה אליהו סי’ סד, חזו”ע שבת – ח”ב עמ’ תמז. ומ”מ יש האוסרין בכל גוונא, שש”כ פכ”ח או’ פט ושם בהע’, ושכ”ד הגרשז”א זצ”ל, ועי’ שו”ש ח”א סי’ רצ ס”ק יג, מאמר מרדכי פכ”א  לט).

ט. מותר בשבת לחמם בסיר אחד, או בתבנית אחת, כמות גדולה של מאכלים (יבשים) המבושלים כל צרכם (בדרך המותרת), אם רוצה לאכול מהם בסעודה שלישית, ואף אם יודע מראש שלא יגמור את כל המאכלים וכוונתו להשאיר את הנותר לסעודת החג. (שו”ע סי’ תקג א’).      

י. מי שיש לו ילדים קטנים ורוצה להאכילם קודם הלילה, מותר לו לחמם (בדרך המותרת: א. מבושלים כל צרכם. ב. אין בהם רוטב. ג. להניחם ע”ג הפסק קדרה – למחמירים בפלטה), מבעוד יום עבורם מהמאכלים שהכין לצורך סעודת הלילה ויאכילם מבעוד יום מכל מאכל ומאכל, ובאופן זה מותר לו להשאיר את המאכלים על גבי הפלטה ויישארו חמים עד אחר ששב מהתפילה. (ואף שנחלקו גדולי הפוסקים באופן שמבשל לצורך הלילה וטועם מעט כי היכי דלא ליתסר עליה אם הוא בכלל הערמה, עי’ שו”ע סי’ תקכז סעיף כא, ובמ”ב סי’ תקג סק”ז, ובשעה”צ ס”ק יד, טו, מ”מ בכהאי גוונא אינו בכלל הערמה, כיון שמטרתו בחימום מאכלים אלו אינה רק בשביל הערב אלא באמת גם להסעיד ב”ב שעתה רעבים, וכן העלתי בס”ד בשו”ת תורת מאיר סי’ עג).

יא. מותר לסדר ולטאטא את הבית באופן שמפריע לו הלכלוך וכוונתו שיראה הבית מסודר לצורך שבת. (מג”א סי’ ש”ב ס”ק ו’, מחז”ב או’ ב’, מ”ב שם ס”ק יט, ובמ”ב סי’ תרס”ז סק”ו).

יב. אם התלכלכה מאד ריצפת הבית במשך השבת, מותר לשפוך מים במקום הלכלוך ולנגבם במגב גומי ללא מטלית. (שש”כ פכ”ג סעיף ו’, אור לציון ח”ב פמ”ו או’ ח’, מאמר מרדכי אליהו ח”ד סי’ קד. ובמגב שיש בראשו ספוג, אין להתיר כלל, ולא דמי למ”ש השו”ע סי’ שכ סעיף יח, מכמה טעמי). וכל שכן שמותר להדיח את בית הכסא גם עם חומרי נקיון.

יג. אחר שסיים לאכול סעודה שלישית, מותר להסיר את כלי הסעודה מן השולחן כדי שהחדר יראה נקי ומסודר, ורשאי אף להניח את הכלים במקומם, אבל אסור להסיר את כלי הסעודה ברגעים האחרונים קודם צאת השבת, לפי שכבר אינו צריך לחדר מסודר. (שם, שש”כ פכ”ח או’ פז).

יד. אסור לשטוף כלים לצורך סעודת הלילה אם סבור שלא יצטרך לשימושם עוד בשבת, כגון, כשכבר אכל סעודה שלישית ואינו מתכוין לאכול עוד, אבל קודם שאכל, מותר להדיח אפילו הרבה כוסות וקערות, גם אם אינו צריך אלא לכלי אחד. (שו”ע סי’ שכג ס”ו, מ”ב שם, ועי’ פמ”ג סק”ח דאפי’ בכלים שווים, שרי. ומ”מ אם יש ריח רע מחמת הצטברות הכלים בכיור, מותר להדיחם בכל אופן, מ”ב סי’ שב ס”ק ט, שולחן שלמה שכג ס”ו סק”ג).

טו. מותר להכניס למקרר מבעוד יום בקבוקי שתייה ולקררם לצורך הלילה, (דמי למ”ש השו”ע סי’ שכג סעי’ ו’, דכלי שתייה מדיחין כל היום שכל היום ראוי לשתייה, ואפי’ אין צריך לו אלא לכוס אחת כמ”ש שם), ואם ברור לו שלא ישתה עוד, או כשלא יספיקו להתקרר מבעוד יום, אסור. (מ”ב ס”ק כט). 

טז. יש להיזהר שלא יאמר בשבת שהולך לישון כדי שיהיה לו כח להיות ער וללמוד בלילה, אבל מותר לו לחשוב כך. (מג”א סי’ רצ, ובמ”ב סק”ד. ובשע”ת סי’ רצ סק”א כ’ בשם סה”ח דגם לצורך מצווה אסור להכין. וכ”כ המחב”ר והמ”ב סי’ תרסז, והא”ר סי’ שז, ודו”ק. ודברי האול”צ ח”ג עמוד קצה, צ”ע).

יז. גבאי בית הכנסת לא יסדרו את המחזורים של החג בשבת עצמה קודם הלילה (שעה: 20:00), וכמו כן אין לסדר את הס”ת בשבת לצורך קריאת יום טוב. (מחז”ב סי’ תרסז).

יח. מותר להחליף בגדים בשבת לצורך יו”ט, וילבשם מבעוד יום. (כה”ח סי’ תקכט ס”ק כג, בן איש חי פ’ צו או’ ד’).

יט. הנוהגים לטהר עצמם לכבוד הרגל, רשאים לטבול בשבת זו ואין זה חשיב הכנה, אלא שיזהרו לטבול במים קרים או פושרים. (ויש שאינם נוהגים בטבילה בשבת זו לכבוד הרגל, דס”ל דטבילה דער”ש טיהרתן ועולה להם לכאן ולכאן, ועי’ כה”ח סי’ תסח ס”ק קא. ויש שאינם טובלים לפי שחוששים לדעת הביה”ל סי’ שכו סד”ה אדם).

כ. אין לשטוח בבית או בבית הכנסת עשבים או ענפי אילן ביום שבת, ומי שרגיל בכך, יניחם ביום שישי או ביו”ט. (מ”ב סי’ תצד ס”ק ט’).

זמן סעודה שלישית

כא. מצווה להשתדל ולהקדים בשבת זו אכילת סעודה שלישית כדי שיאכל סעודת החג לתאבון, ולכתחילה יסיימו אכילת הסעודה חצי לפני זמן מנחה קטנה (שעה: 16:16). ואם שכחו או לא הספיקו, יקיים הסעודה גם לאחר זמן זה אפילו בפת, ומ”מ יזהרו שלא ירבו באכילת פת ולא ימלאו כריסם בשאר מאכלים (רמ”א סי’ תקכט סעי’ א’, שעה”צ שם סק”י, כה”ח ס”ק טז). ויברכו ברכת המזון קודם השקיעה. (שש”כ פנ”ז סי”ג).

כב. ועל כן לכתחילה יש להקפיד להקדים ולהתפלל בשבת זו ‘מנחה גדולה’ (שעה: 13:14) כדי שיאכל סעודה שלישית מוקדם. (רמ”א סי’ רצא סעי’ ב’, בא”ח ש”ש פ’ חיי שרה או’ יד, כה”ח סי’ תקכט ס”ק טז).

הדלקת נרות יו”ט

כג. צריכה האשה לדקדק ולשים לב מאד, שלא להדליק קודם צאת השבת את נרות יום טוב. (שעה: 20:25).

כד. מיד בצאת השבת מותרת להדליק נרות וכן לעשות שאר מלאכות החג המותרות, ובלבד שתאמר “ברוך המבדיל בין קודש לקודש”, וקודם לכן אסורה לעשות מלאכת החג. (מג”א סי’ רצט, מ”ב ס”ק לו, ובשעה”צ ס”ק מז).       

כה. מותר להסיר את הפתילות שכבו ולהניח במקומם פתילות חדשות, ולאחר שתוציאם אסור לטלטלם. (מ”ב שח ס”ק לד, הגה’ רע”א סי’ תק ע”פ הרמ”א סי’ תקט ס”ז, שש”כ א’ פי”ג- כא. ועי’ בהע’ הגרשז”א שעתה יש תאורה).

כו. כמו כן מותר לטלטל ולזרוק ביום טוב את פחי “הנרוניות” בגמר שימושם. (לפי שראוי להשתמש בהם פעם נוספת, ל”ח מוקצה).

כז. אין לזרוק את הגפרור אחר ההדלקה על גבי קרקע שיכבה, ורצוי מאד שלא להעביר מאש לאש ע”י גפרורים כיון שבנקל עלולים להיכשל באיסור כיבוי בסיום ההדלקה, ואפילו אם תניח הגפרור על משטח השיש או הכיור בעדינות, מיד מתחיל להיכבות, ועל כן יש להעביר אש על ידי ‘נרונית’ או ע”י ‘פתילנור’ וכד’. (כן הוכח ע”פ הנסיון כמה פעמים שמיד בתחילת הנחתו הוא מתחיל את כיבויו, עי’ ביה”ל סי’ תקיא ד”ה אין, ובשו”ע סי’ תקיד ג’ ע”פ הרא”ש, ובמ”ב ס”ק כא, ובחזו”ע – יו”ט עמ’ נב. ועכ”פ בודאי שמנמיך הלהבה ע”י הנחתו, ואסור ביו”ט וכמ”ש האג”מ או”ח צג, ואול”צ ח”ג פ”כ או’ ט’. ובשו”ת תורת מאיר סי’ סט הארכתי).

קידוש והבדלה

כח. קידוש ליל החג כולל בתוכו הבדלה משבת ליו”ט, וסדר הברכות יקנה”ז היינו, בתחילה ברכת היין, קידוש, נר – היינו “ברכת מאורי האש”, הבדלה וזמן (“שהחיינו”). (שו”ע סי’ תעג סעי’ א’). ואין מברכין על הבשמים. (שו”ע הרב סי’ תעג סעי’ ו’, מ”ב סק”ג).

כט. נהגו לעמוד בשעת אמירת הקידוש, הגם שיש בו הבדלה. (יפה ללב ח”ב או’ ב’, כה”ח סי’ תעג ס”ק כ).

ל. נכון שלא לברך ברכת “מאורי האש” על “נר נשמה” שהדליקוהו בכדי להעביר ממנו אש לכל צרכיו, אבל מותר להעביר אש מנר נשמה זה לנר אחר ולברך עליו. (ראה בביה”ל סי’ רח”צ ד”ה נר, ובגר”ז שם סי”ז. ובנד”ד י”ל דגרע טפי, דנר זה אינו הודלק בכדי להאיר. ועוד יש לפקפק לפמ”ש השו”ע סי’ רחצ סעי’ טו, דאין לברך על נר בתוך אספקלריא, וע”ש בביה”ל דבעינן שהאש תהיה מגולה ממש ולא טמונה אפילו בתוך זכוכית).

לא. יש אומרים שמותר לברך ברכת “מאורי האש” על הנרות שהדליקה האשה לכבוד יום טוב (אול”צ ג, יח או’ ו’), וי”א שנכון להימנע מלברך עליהם. (עי’ בביה”ל שם, ונרות יו”ט גם עשויים לכבוד ובפרט עתה שאור החשמל כבר מאיר, וכ”כ בציץ אליעזר חי”ד סי’ מב. ועי’ בספר שו”ש ח”א עמ’ קנ הע’ יב, ולמעשה ראוי להחמיר ולחוש לספק ברכות).

לב. מותר לטלטל הנר בכדי להביאו לשולחן, ויזהר לטלטלו בנחת באופן שלא יכבה ובמקום שאין הרוח שולטת. (רמ”א תקיד ס”ג).

לג. מותר ליקח גפרור ולהצמידו ללהבה דולקת כדי לברך על אבוקה, אבל אין לחככו ולהדליקו. (ואע”ג ‘דאבוקה’ היא רק מצווה מן המובחר כמ”ש השו”ע סי’ רצח, מ”מ כל שעושה לחבוב מצווה, אי”ז דומה לנר של בטלה ושרי, וכמ”ש המ”ב סי’ תקיד ס”ק ל. וכ”פ הגרשז”א שש”כ שם, חוט השני – יו”ט פי”ג).

לד. מותר לקרב ב’ להבות בברכת “מאורי האש” לשם אבוקה, ואין בזה חשש כיבוי כשמפרידם לאחר הברכה. (עי’ שו”ע סי’ תקב ס”ב  ובמ”ב,   ארחות רבנו ח”ב עמ’ קיא, אגרו”מ ח”ה סי’ כ או’ ל, הגרשז”א שש”כ ח”ב פס”ב או’ יח, הגרי”ש אלישיב בס’ אשרי האיש מועדים ח”ג עמ’ כז). ויש שחששו בזה. (אול”צ ח”ג פי”ח או’ ו’ בהע’, ס’ באר המועדים בשם הגר”ש וואזנר זצ”ל).

לו. העצה המובחרת להשתמש ‘בנרונית’ קטנה ולהכניס בחור של הפתילה גפרור או פתילה נוספת וישאירם שם. (ובכך יוצא מידי חשש כיבוי שיש בגפרורים ובאבוקה).

לז. אין להדליק את הנר שעווה המיועד להבדלה, כיון שאסור לכבותו. (שו”ע סי’ תקיד סעי’ א’).

לח. גם הנוהגים בכל ימות השנה להחמיר ולהוציא את השבת בזמן ר”ת, מ”מ רשאים לקדש ולאכול סעודת יו”ט מיד אחר צאת הכוכבים ומ”מ יזהרו שלא לטלטל את נר ההבדלה. (אול”צ ח”ג פי”ח ד’).

רחיצה וטבילה ביו”ט

לט. מותר לרחוץ כל גופו במים חמים שהוחמו על ידי דוד שמש, ודווקא בביתו ולא במקווה, ויזהר לנגב שער ראשו בנחת. ובפרט אם מצטער אם לא ירחץ מחמת הצטברות הזיעה והזוהמא, דיש להתיר לו לכתחילה לרחוץ בחמין. (בשו”ע סי’ תקיא ס”ב התיר רחיצת כל גופו בחמין שהוחמו מערב יו”ט, ובהגה’ רע”א סי’ שכו ס”ד כתב, דכל שנתחמם מאליו ה”ז כהוחם מער”ש, וכ”כ המאמ”ר סי’ תקיא סק”ד. וכ”כ הגרשז”א זצ”ל להתיר את הרחיצה בדוד שמש, הב”ד השש”כ פי”ד הע’ יב, וע”ש עוד בהע’ כא מה שצידד בזה בנד”ד. ועי’ שו”ת שבה”ל ח”ג סי’ לג, והיכא שמצטער, ראה ביה”ל סי’ שכו ד”ה במים. ובחזו”ע– יו”ט עמ’ מב התיר בכל גוונא. ובשו”ת תורת מאיר סי’ סג העלתי ג”כ כסברת המתירין).

מ. גם לדעת המחמירים, מותר לרחוץ קטנים המטונפים וצריכים רחיצה, ואפילו במים חמים. (רמ”א סי’ תקיא סעי’ ב’, אליה רבה או’ ב’, מ”ב ס”ק יח, כה”ח ס”ק טו”ב, אול”צ ח”ב פל”ה או’ ד’, ועי’ אול”צ ח”ג עמ’ ריא).

מא. אין להשתמש בליפה או ספוג, אבל מותר להשתמש בשמפו ובסבון נוזלי ללא חפיפת הראש, ולאחר הרחיצה יזהר לנגב את ראשו בנחת. (בא”ח ש”ש פ’ פקודי או ח’).

דינים שונים

מב. מי שנהנה ממאכלי חלב, ובפרט השנה שיו”ט חל אחר השבת וקשה לו לאכול סעודה בשרית, רשאי לקיים סעודת יום טוב במאכלים חלביים. (ביה”ל סי’ תקכט ד”ה כיצד, ובפרט לפמ”ש השעה”צ סי’ תקמו ס”ק טו, והארכתי בפרט זה בסה”ק תורת מאיר סי’ סד).

מג. אם הצטבר בבית כמות גדולה של זבל וגורם ריח רע, או שנמצא במקום או בצורה שמאוסה בעיניו מחמת ריבוי הפסולת, מותר לכתחילה לזרקו לפח האשפה בין בשבת ובין ביו”ט, במקום שיש עירוב.  (שו”ע סי’ שח סעי’ לד, וברמ”א סי’ רעט ס”ב).

מד. אדם המקבל ריבית על בסיס יומי בבנק על תוכניות חסכון לסוגיהן, אין ליטול עבור שבת ויו”ט, משום שכר שבת, ועל כן יתן שכר הרווח לצדקה. (עי’ מ”ב סי’ שו ס”ק יט, וכ”כ בנד”ד בשו”ת אגרו”מ או”ח ח”ד סי’ נט, שו”ת מנח”י ח”ט סי’ נט, שו”ת אול”צ ח”ב פכ”ה. וע”ע בביה”ל סו”ס רמה).

מה. פלטה העומדת על גבי הגז, ורוצה לבשל לצורך החג, מותר להזיזה ולטלטלה ביו”ט אפילו היא דלוקה, וה”ה ב”בלעך” (פח לכיסוי הלהבות) המכסה את הגז, מותר להוציאו לצורך בישול ביו”ט. (רמ”א סי’ תקט ס”ז ובמ”ב שם, ועי’ הגה’ רע”א סי’ תקא. ומ”מ פשוט דאסור לנתקה מתקע החשמל).    

מו. אשה שהכינה רשימה של המנות אותן היא רוצה להגיש בסעודות השבת והחג, אסורה לעיין בהם, ומיהו אחד מבני הבית רשאי לקרוא בפניה. (שו”ע סי’ שז סי”ב, מ”ב שם, שעה”צ ס”ק נד, ועי’ בחוט השני שם הע’ לה). 

הבדלה במוצאי החג

מז. בברכת הבדלה שבמוצאי יו”ט מברכין על הכוס בלבד, ואין מברכים על האש ועל הבשמים.  (שו”ע סי’ תצא סעיף א’).