"ויספר משה לחתנו את כל אשר עשה ה' לפרעה ולמצרים על אודות ישראל את כל התלאה אשר מצאתם בדרך ויצילם ה'", (י"ח, ח').
למה הוצרך משה לשוב ולספר ליתרו על הניסים שנעשו לישראל והלא יתרו כבר שמעם?
יש להקשות למה הוצרך משה לשוב ולספר באוזני יתרו את סיפור המאורעות והניסים שנעשו לישראל ביציאת מצרים והלא יתרו כבר שמע וידע אודות הניסים, כמו שנאמר בתחילת הפרשה "וישמע יתרו כהן מדין חותן משה את כל אשר עשה אלוקים למשה ולישראל עמו כי הוציא ה' את ישראל ממצרים", ופירש רש"י: "את כל אשר עשה להם" בירידת המן ובבאר ובעמלק, ויציאת ישראל ממצרים?
בפשטות אפשר ליישב שמתחילה כששמע יתרו את דברי הניסים קיבל את הדברים לפי דרגתו בבחינת תשובה מיראה, שנתיירא בשומעו שהקב"ה הכה במצריים וסוס ורוכבו רמה בים, לכך משה חזר וסיפר את הדברים באוזני יתרו בהיבט המורה על אהבת ה', זאת כדי שתהיה תשובתו מאהבה.
וכמו שדרש ריש לקיש במסכת יומא (פו: גדולה תשובה שזדונות נעשות לו כשגגות שנאמר "שובה ישראל עד ה' אלהיך כי כשלת בעונך" שהרי עוון זה מזיד והכתוב קורא לזה מכשול, וכל זה נאמר בתשובה מיראה, אבל בתשובה מאהבה גדולה היא שזדונות נעשות לו כזכויות שנאמר "ובשוב רשע מרשעתו ועשה משפט וצדקה עליהם הוא יחיה".
ויותר נראה לתרץ על פי הגמרא (עבודה זרה יא.), שבשעה שאונקלוס בר קלונימוס התגייר, שלח לו הקיסר גדוד של רומאים שיקראהו לשוב לדתם, ואונקלוס משכם בפסוקים וגיירם!
חזר הקיסר ושלח גדוד נוסף וציוום שלא ידברו עימו כלום, רק יקראוהו. כשהגיעו אצלו אמר להם "ניפיורא מוליך אבוקה לפני האפיפיור, אפיפיור מוליך אבוקה לפני הדוכס, הדוכס מוליך לפני ההגמון, הגמון לפני הנסיך, והנסיך עצמו וכי הוא מוליך אבוקה לפני בני אדם"? אמרו לו לא!, אמר להם: "הקב"ה בכבודו ובעצמו מוליך את האבוקה לפני עם ישראל" דכתיב "וה' הולך לפניהם יומם בעמוד ענן לנחותם הדרך ולילה בעמוד אש להאיר להם ללכת יומם ולילה", מיד נתגיירו כולם!
חזר הקיסר ושלח גדוד נוסף וציוום שלא ידברו עימו מאומה, כשאונקלוס ראה אותם מרחוק הניח את ידו על המזוזה, ושאל אותם מה זה? אמרו לו תאמר אתה, אמר להם: "מנהגו של עולם, מלך בשר ודם יושב מבפנים ועבדיו משמרים אותו מבחוץ, ואילו הקב"ה עבדיו מבפנים והוא משמרם מבחוץ" שנאמר (תהלים קכ"א) "ה' ישמור צאתך ובואך מעתה ועד עולם", נתגיירו כולם! ושוב לא שלח הקיסר אחריו.
ופלא הוא! – מה ראו אותם גויים גדודי רומי באותם פסוקים שאמר לפניהם אונקלוס הגר, שעל ידי זה חזרו בתשובה ונתגיירו, וכי עד לאותו זמן לא ידעו מקראות מהתנ"ך ולא שמעו אודות דת ישראל. הלא רבים מבני עמינו ומחוצה לו לרבות גם כמה מעוכרי הדת בקיאים בפסוקים ולא נתנו ליבם לחזור בתשובה?
ותירץ הגאון הצדיק רבי שלמה וולבה זצ"ל שיש הבדל גדול ממי שומעים את הדברים!
דהיינו שאפילו אם שומעים דברים שהם פשוטים, אם הם יוצאים מפי אדם גדול, הדברים עושים רושם גדול, וחודרים עמוק לליבו של האדם! – ולכן כששמעו אותם גדודי רומי את הדברים מפי קודשו של אונקלוס הגר (יעויין מס' מגילה דף ג ע"א) עשו עליהם הדברים רושם גדול עד שנתגיירו מחמת זה!
לאור הדברים האלה מיושב הטעם שהוצרך משה רבינו ע"ה להוסיף בסיפור המאורעות והניסים ליתרו למרות שיתרו כבר ידע ושמע את כל מעשה הניסים מאנשי עירו ומקום מושבו, כי בודאי שמע את הניסים באמצעות אנשי עירו ומקום מושבו מאומות העולם, הם סיפרו לו הדברים והיה זה כסיפורי דברים בעלמא. ועל כן היה חשש גדול שאחרי זמן מה תתקרר דעתו וישוב לסורו, כי הדברים ששמע מהם לא יעשו עליו רושם חזק ואמיתי. לכן חזר משה רבינו והשמיע שוב באוזניו של יתרו את הניסים והנפלאות שעשה ה' יתברך לישראל. ושמיעה מפי קודשו של משה רבינו בודאי תשאיר רושם עמוק של קדושה בלב השומעים וגם כי יזקין לא יסור ממנה.
ונודע כי הגאון רבי חיים עוזר זצ"ל בעל אחיעזר והגאון הקדוש רבי אלחנן וסרמן זצ"ל הי"ד היו מקשיבים לדרושיו של מרן החפץ חיים זצ"ל ברוב קשב שעות על גבי שעות אף שהיו עניינים ידועים ופשוטים לכאורה, והמון העם לא הבינו מפני מה גאוני עולם כמותם מסוגלים לכך. אבל להאמור נבין את עומק כוונתם, כי אף אם היו הדברים פשוטים לכאורה לפי ערכם, בכל זאת ראו צורך לשומעם מפי כהן גדול, שעל ידי זה השפיעו עליהם הדברים השפעה אמיתית וגדולה, [ועיין מה שהארכתי בעניין זה בספר כרם רבנן חכמה ומוסר עמ' ער"ה].
כח השפעתו של רבינו על האומה כולה!
סגולה נשגבה זה שנתן הקב"ה לענקי הרוח בכל הדורות שדבריהם עושים רושם על שומעיהם, נתברך בה רבינו הגדול זצוקל"ה בעוצמה רבה שלא היתה כדוגמתה זה דורות.
רבינו השפיע בדבריו ובתורתו על כל האומה כולה, בכל הארץ יצא דבר קודשו ובקצה תבל מיליו, והצליח להצית את אור היהדות ואש התורה בכל הארץ ובתפוצות.
גם כשהיה אומר דברים מפורסמים היו הדברים משפיעים חיזוק מחודש בלב השומעים, ואפילו דברים שכבר סיפר אותם בעצמו בשנים קודמות, בכל זאת כשהיה חוזר ומספר אותם היו בעיני השומעים כחדשים ומציתים את אש שלהבת אהבת ה' מחדש, כמו בפעם הראשונה.
רבינו סלל מסילות לליבם של הקרובים והרחוקים כאחד, לא היה איש או אשה תינוק או תינוקת בן ברית או שאינו בן ברית, מדן ועד באר שבע, שלא שמע את שמעו של רבינו. תוכחותיו ומוסריו הכו גלים, וייסרו את מצפונם של העם היושב בציון, המנהיג היחיד בדורותיו שהצליח לחדור מתוך בית מדרשו אל כל שכבות העם ולתוך תוכם של רשתות התקשורת כולם, אוהבים ושונאים גם יחד!
רבינו הגדול זצוקל"ה הוא המופת והדוגמא המאלפת לקיום דברי קודשם של בעלי המוסר שעל ידי שאדם עוסק בתורה בהתמדה כאן בירושלים עיה"ק ת"ו הוא מציל יהודי אחר בפריז מלאכול נבילות וטריפות! מבלי שרבינו יצא מביתו אל אותם האוחזים בכלי המשחית – כלי התקשורת, בלי שיביט בהן, בלי שיפנה אליהם, בלי שיקרוץ עין אליהם, ואפילו אינו חושב בהם, דברי קודשו הובאו על ידם וחוללו סערת רגשות בכל הארץ והתפוצות! ודבריו של רבינו היוצאים מליבו הרחום עשו מסילות לליבם ובקעו לבבות אבן ועשו פירות ופירי פירות!
פעם אחת בשיעורו הקבוע במוצאי שבת המשודר בלווין, פלפל בהלכות שבת, ובתוך הדברים ציין שצריך להקפיד בשבת בעת שמקנחים את האף שלא יתלשו שערות תוך כדי קינוח, התקשורת החילונית ביקשה להתלוצץ מפסק ההלכה, – אלא שגם כאן נתוודענו לעוצמת השפעתו של רבינו. – אשה חילונית מצפון תל אביב שהיתה רגילה לקצוץ לכל בניה ובנותיה ציפורניים בשבת מפני היותו יום פנוי בשבילה, שמעה בתקשורת את הוראתו של רבינו, והחלה לדרוש קל וחומר בעצמה: 'אם דבר שהוא בלי כוונה אסור בשבת, מה אני יגיד על עצמי שאני קוצצת במזיד את הציפורניים שבודאי זה אסור", ומאז הפסיקה לגזוז את הציפורניים בשבת…
גם דמותו ותואר פניו הטהורות של רבינו השפיעה על המון העם לשוב לצור מחצבתם, בבחינת "והיו עיניך רואות את מוריך". שמעתי מאחד שסיפר לו בעל המעשה, שהיה רחוק מתורה ושמירת המצוות, ובפעם הראשונה שראה את דמותו קודשו של רבינו הגדול, ליבו נשבר, התרגש ובכה, וקיבל על עצמו שמירת התורה והמצוות, והיום הוא בעל תשובה גמור מדקדק במצוות קלה כבחמורה!
השפעתו של רבינו היתה שלא כדרך הטבע, אין הסבר לעוצמת ההשפעה והמהפכה הגדולה שאותה חולל בקרב בני עמנו, והטביע את חותם התורה והיהדות, ואת חותם תורתו, לדורי דורות.
בהקשר לזה שח הגאון המפורסם רבי שמעון בעדני שליט"א: "אמר לי פעם רב אשכנזי אחד, מגדולי מחזירי התשובה, ברוך ה' יש הרבה פעילות של חזרה בתשובה, אבל את הזיק והדחיפה הראשונה, נתן רבינו עובדיה בכח התורה שהקרין ועורר את הרבים, ולכן המציאות שרוב החוזרים בתשובה הם ספרדים, כפי שאמר לי רב מארגון ערכים; '95% מבוגרי ערכים הם מבני עדות המזרח', רואים כאן את הכח של המאור שבה שמחזירם למוטב!.
כח שאיבה והשפעה עצומה היתה לרבינו. ישיבה מועטת בצל קורתו של רבינו נסכה בנוכחים רוח חיים מיוחדת, אהבת ה', ותשוקה עצומה לאהבת תורה ושקידה. כל בן תורה שזכה מעט להתבשם מאמרותיו של רבינו ולהתחמם לאורו, עלה ונתעלה ונתקדש גבוה מעל גבוה.
ומבשרי אחזה, בימי בחרותי היינו הולכים מידי מוצאי שבת מהישיבה לשמוע את שיעורו, ולא פעם ולא פעמיים נתקלנו בהפרעות שונות מכמה מתנגדיו שהיו טועים שאין לבן תורה ללכת לשיעורים שמוסר להמון העם, ושאר טענות הבל. וב"ה שכל כוונתינו היתה לשם שמים, להתבשם מצוף נועם אמרותיו של רבינו, ולחזות בזיו פניו הקדושות והטהורות, לא ויתרנו על התענוג הרוחני הזה, וזכינו ללכת כמה שנים ברציפות לשיעוריו, ואין לשער ולתאר את גודל השפעתו של רבינו עלינו, זר לא יבין זאת!. והגם שרבינו הפשיט את שיעוריו כדי לקרבם להמון העם ובהם אנשי עמל ועבודה, מכל מקום זכינו מתוך דברי התורה עצמם להתחזק בכל שיעור ושיעור חיזוק שיש בו ממש לשקידת ועמל התורה, שהרי כל הגדול מחבירו השפעתו גדולה, וכבר אמרו רבותינו (ברכות ו:) כל אדם שיש בו יראת שמים דבריו נשמעין, שנא' (קהלת י"ב) "סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא". וכך היינו מרגישים בדברי החיזוק שהיה נושא לאחר כל שיעור ושיעור.
בתקופת אלול כשהיה רבינו מסיים את שיעורו בנקודת חצות, חפצנו לשוב לתלמוד מרוב אהבת התורה שהקרין עלינו, וזה היה נותן לנו עוז בימי הבחרות לשקידת התורה כל השבוע, כי דברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב. ובודאי רבינו שעמל כל ימיו בתורה, ולא הניח רגע לבטלה, הן בעתות צרה ומצוקה, והן בעתות הצלחה ועושר, אין לך רושם יותר גדול מדברי קודשו. ולבד כל זה במשך אותם שיעורים נתחדשו לנו הרבה חידושים קושיות ויישובים, מושגים ודברי תורה נפלאים. וכשהיו איזה בחורים לועגים לנו, היינו שואלים אותם שאלות שהעלה רבינו בשיעורו, והיו נכלמים ולא היה להם פה להשיב ולא מצח להרים ראש.
זכור אזכור לפני שנתיים ימים לערך, כאשר התקיים מעמד "ועתה כתבו לכם" בבניני האומה בירושלים ת"ו במעמד רבינו הגדול זצוקל"ה. התלוותי בסיום המעמד להגאון המפורסם מהבקיאים הגדולים בחדרי תורה מוהר"ר אהרן ירחי שליט"א, תוך כדי שהלכנו ברגל מבניני האומה לשכונת מקור ברוך, היינו מספרים במעלתו ושבחו של רבינו הגדול זצוקל"ה. לפני שהגאון רבי אהרן ירחי שליט"א פנה לביתו אמר לי: "אספר לך דבר מיוחד, שעדיין לא סיפרתיו מעולם. כשהייתי ילד קטן, הגעתי פעם לשיעורו של רבינו בישיבת 'פורת יוסף', ואמנם לא הצלחתי להכנס לבניין הישיבה מרוב האלפים שצבאו על הפתחים ובאו לשתות בצמא את דברי קודשו, אבל אחרי השיעור בשעה שרבינו יצא מבניין הישיבה זכיתי אז לחזות בפעם הראשונה בזיו פניו המאירות והטהורות של רבינו, והוא הישר מבטו אלי, ובאותו הרגע נכנסה בי רוח טהרה, וגמלה בליבי החלטה לילך בדרכו שהנחיל לרבים, להתמסר בכל כוחי לעסק ושקידת התורה, והצבתי תמיד את דמותו של רבינו לפני כדמות שלשם צריך אני להגיע, ומאז הלכתי מחיל אל חיל, עד שהגעתי עד הלום".
כזו היתה השפעה אדירה של רבינו הגדול על כל אחד ואחד. רק על ידי עצם ראייתו השיגו השגות רוחניות נעלות, ואותם שישבו בצילו ושתו בצמא את דבריו על אחת כמה וכמה, וכמו שאמר רבי בגמרא (עירובין יג:), "הטעם שאני מחודד וחריף מחברי כי זכיתי לראות את רבי מאיר מאחוריו ואילו ראיתיו מלפניו הייתי מחודד יותר", שנא' (ישעיהו ו') "והיו עיניך רואות את מוריך", ומצינו עוד לרבי יוחנן וריש לקיש בירושלמי (ביצה פ"ה ה"ב) שאמרו "אנו לא זכינו לתורה אלא משום שראינו את אצבעו של רבי". ובילקוט שמעוני (כי תשא אות שצ"ג ג') דרשו "והיה כל מבקש ה'" שכל מי שרואה פני זקן כאילו מקבל פני שכינה!.
אבל השפעתו של רבינו לא היתה רק אצל בני תורה, ואנשים כשרים אוהבי תורה, אלא גם אצל אותם אחים תועים שאינם שומרים תורה ומצוות בכלל. – יעיד על כך המעשה הבא: כשחלה רבינו את חוליו האחרון, והדבר התפרסם בכלי התקשורת. הגיעה השמועה למקום אחד מתועב המיוחד לריקודי תערובת גם בשבתות וימים טובים, וגם השטן מרקד ביניהם, ה' ירחמנו. כשנפוצה השמועה עצר המנחה את המוזיקה, הניח את ידו על ראשו, וזעק מנהמת ליבו "רבותיי, קיבלנו הודעה זה עתה שהרב עובדיה יוסף לא חש בטוב, נקבל כולנו עכשיו עול שמים ונאמר פרק תהלים לרפואת הרב שלנו"! שמו כולם את ידיהם על ראשם וקראו בקול גדול "שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד"!
זוהי השפעתו של רבינו על כל בני דורו! חרף העובדא שמעולם לא החניף רבינו לעושי רשע ואפילו לרגע אחד, ולא עוד אלא שקידש מלחמה נגדם כדי להעמיד הדת על תילה, והדף בגופו כל פורצי גדר – למרות זאת קידושוהו והעריצוהו כל יושבי תבל, וחלו ורעדו מדברי קודשו! תורת אמת היתה בפיהו, לכך זכה לכל מה שזכה!
רבינו הגדול זצוקל"ה בכח השפעתו שיכנע אלפים ורבבות לשלוח את בניהם לתלמודי התורה והישיבות הקדושות [ולכך הקדשנו פרק שלם בפרשת "כי תצא"], – רבינו הגדול בהשפעתו הפך דור שלם שהתורה לא היתה חביבה עליו לדור שהתורה חביבה עליו!
יחד עם זאת הצליח רבינו להשפיע על אילי הון להוזיל מכספם וזהבם, וכן על שרים וראשי ממשלות וכל העוסקים במלאכות ליתן יד וכתף לישיבות ותלמודי התורה ומוסדות התורה, ובכך חיזק ביסס והעצים את מעמדו של עולם התורה!
סיפר הגאון הרב רפאל כהן שליט"א ראש מוסדות "יתד התשובה": כשניהלנו משא ומתן לרכישת מבנה גדול לישיבתינו עם בעלי המבנה הסוכנות היהודית, תוכננה הפגישה לסגירת החוזה בירושלים בחצות היום. הממונה איחר ברבע שעה, שאלתי אותו בחביבות, "אני הגעתי מצפת והצלחתי לדייק בזמן, איך אתה שנמצא כאן במרכז מאחר"?!. והוא השיבני, "יכולתי להגיע בזמן, אלא שיצאתי ונזכרתי שיש לי במשרד תמונה יפה להראות לך וחזרתי להביאו, תמונה בה אני יושב בצילו של מרן הרב עובדיה יוסף, בזמן שהעתיר עלי ברכות וכדרכו בקודש גם סטר על לחיי סטירות של חיבה". בסיום הפגישה נקבע הסכום הסופי של המקח, נמוך מאד בכמה מאות אלפי דולרים מהסכום שדרשה הסוכנות מתחילה. עם לחיצת היד ואמירת "מזל טוב" חתם נציג הסוכנות ואמר לי: "דע לך שעל כל סטירת חיבה שנתן לי מרן הרב עובדיה יוסף, הורדתי לכם 100 אלף דולר לכבודו, ואני מבקש שתספר זאת לרב". – מסילות של אהבת תורה וידעת ה' מליבו של רבינו הגדול זצוקל"ה לליבו של כל יהודי ויהודי!
זכורני שלפני כחמש עשרה שנה היה איזה אדם מחלל שבת בפרהסיא שברשותו קניון גדול, פרץ פירצה חמורה בקדושת השבת והעיז לפתוח את הקניון גם בשבת קודש, רח"ל. הכל ניסו לשכנעו שיסגור את הקניון בשבת, אך ללא הועיל, גם הפגנות ושאר דברי כיבושין לא הועילו, למרות הכל עמד במירדו ולא סגר את הקניון. סוף דבר היה שנכנס פנימה אל הקודש אצל מרן עט"ר רבינו זצוקל"ה, התחיל רבינו לדבר על ליבו דברים נעימים בנועם שיח וציטט לו את מאמר הכתוב "מחלליה מות יומת", אך ללא הועיל. ראה רבינו את סירובו והחל לבכות על שעדיין מסרב לסגור את הקניון בשבת, ואיך מסוגל לקבל על עצמו עונש מוות בר מינן. בעל הקניון שראה עד היכן הדברים מגיעים ביקש מיד להניח את דעתו של רבינו וקיבל על עצמו לסגור את הקניון בשבת, ומאז שקטה הארץ!.
רבינו זצוקל"ה סיפר שהיה אחד מחלל שבת רגיל לרכוב על האופנוע שלו הלוך ושוב בעצם יום השבת במקום מגוריו ברחוב דוד בירושלים, ולא שעה לדברי הקהל וגבאי בית הכנסת לילך למקום אחר להנאתו, פעם אחת הזדמן לו לעבור עם האופנוע שלו בליל שבת על יד ישיבת "פורת יוסף" וכשראה קהל רב של מאות אנשים נאספים באולם הישיבה וצובאים על הפתחים, הסתקרן וירד גם הוא אל האולם. רבינו היה באמצע השיעור ובדיוק מעניין לעניין החל לדבר דברי אמונה ודברי כיבושין בשילוב משלים וסיפורים שנגעו לליבו של אותו אדם, הדברים הקדושים נכנסו לליבו, ומאז החל להגיע בקביעות לשיעורו של רבינו, וקיבל על עצמו לשמור את השבת, לימים זכה להקים בית נאמן בישראל על אדני התורה והיראה, וכשבא להזמין את רבינו לחתונתו סיפר את סיפורו.
פעם אחת דיבר רבינו בפני תלמידי בית הספר תיכוני באילת, בית ספר חילוני לגמרי, לפני יותר מאלפיים תלמידים. היה זה בחודש אלול ורבינו נשא בפניהם דברי מוסר וכיבושין, שצריך לחזור בתשובה ולדעת שבראש השנה שלושה ספרים נפתחים, צדיקים נחתמים לאלתר לשלום, בינונים תלויים ועומדים, ורשעים נחתמים למיתה, הדברים נדלקו בליבם כאש שלהבת, ואחר זמן מה כשהתקיימה עצרת חיזוק בעיר אילת בנוכחות רבינו, באו כמאה בנים ובנות מאותו בית הספר להתבשם מאורו של רבינו, כשעשרות מהם שינו את אורחות חייהם, חזרו בתשובה שלימה והקימו בתים לתפארת…
ביתו של רבינו הגדול זצוקל"ה היה תל תלפיות, תל שהכל פונים אליו. אמנם רבינו הסתגר בארבע אמות של הלכה, ולא הניח לקבל מכל הבא ליד, אבל יחד עם זאת תמיד היתה דלתו פתוחה לכל ענין חשוב ונחוץ. העוסקים במלאכת הקודש מביאים לפני רבינו תדיר בחורים כהנים שאינם שומרים תורה ומצוות שביקשו להינשא עם נשים האסורות להם על פי ההלכה. רבינו אף אסר על משמשיו מלפתח עימהם שיחה בעניין וגם לא לומר להם שדבר זה אסור, אלא היה מבקש להכניסם לפניו, והיה בעצמו יושב ומסביר להם בטוב טעם ודעת את משמעות האיסור, והיו דברי קודשו של רבינו חודרים לתוך ליבותיהם ומקבלים על עצמם לעשות ככל אשר יורה להם.
כמו כן רבינו עודד חיזק ואימץ ברכיים כושלות של נשים הרות רבות שבורות ורצוצות שהרופאים הטילו בהם פחד ואימה מפני דבריהם המצמררים אודות עובריהם. ורבינו היה מדבר עימם דברי כיבושין ומחזקן ליבן בדברי אמונה ותפילה, וכולן יצאו מחדרו של רבינו עם החלטה כנה ואמיתית, נענו להוראתו כי חלילה מלבצע הפלה בכל אופן שיהיה, ולא שעו לדברי הרופאים, [והקדשנו לזה פרק שלם בפרשת "שמות"] – עשרות אלפי ילדים חבים את חייהם לרבינו הגדול זצוקל"ה ששידל ומנע מאימם שלא תפלנה פרי בטנם!
סיפר הגאון מוהר"ר יהודה כהן שליט"א ראש ישיבת "יקירי ירושלים" שבבחירות האחרונות לרבנות הראשית, בעת שהציב רבינו את מועמדתו של בנו הגאון רבי יצחק שליט"א לתפקיד הראשון לציון והרב הראשי לישראל, נכנסו אל רבינו חברי גוף הבוחר, ובהם אשה רחוקה מהדת לגמרי, וכשרק ראתה את זיו פניו הקדושות של רבינו התכופפה ויצאה בבכי ונשבעה לעשות כרצון רבינו. סיים ראש הישיבה: "זה הוד והדר שאין לו תמורה, רחוקים שנכנסו אצל רבינו ענו אחריו אמן לכל מה שאמר, לא התווכחו עמו, מה שאמר היה קודש, וכל זה החסרנו".
בעצרת הגדולה לזיכרו של רבינו הגדול זצוקל"ה לאור יום השלושים לפטירתו סיפר רבה של מקסיקו, כי השפעתו של רבינו גדולה היתה אף למרחקים, גם בעירו בכל פעם שנמצא איזה יהודי שחפץ היה לקיים קשרי נישואי תערובת, ולא היה מי שיצליח לפרק ולהשחית תועבה זו, היו מסבירים באוזניו של הבחור היהודי או הבחורה היהודיה כי מרן רבינו עובדיה יוסף אומר שאסור לקיים נישואין כאלו, ואז היו מקבלים מיד את הדברים בתמימות, ומבטלים על אתר את נישואיהם!
השפעתו העצומה של רבינו היתה על קרובים ורחוקים, בני ברית ושאינם בני ברית. רבינו היה שותף מלא למהלכים מדיניים שהביאו בסופו של דבר שלום בין ישראל לגויים מכח השפעתו ושתדלנותו, כמו למשל בין ישראל למצרים. דבריו היו ערבים ונחמדים בעיני הכל, ומצאו חן וחסד אף בעיני מלכים ורוזנים, שבמתק לשונו קיבלו כל דבריו באהבה.
בערוב ימיו של רבינו, לפני הבחירות האחרונות לכנסת המינים, רבינו היה חרד להצלחת המערכה מפני גזירת הגיוס שהחלה כבר אז לרקום עור וגידים. ערב הבחירות עליתי לביתו של רבינו ובירכתי בפני הקהל ברוב עם ברכת 'ברוך שחלק מחכמתו ליראיו' בשם ומלכות, וכל הקהל ענה אמן! אחרי תפילת ערבית נכנסתי פנימה אל הקודש, ורבינו החל לספר לי שהוא חרד ודואג מאד מאד מפני הצלחת המערכה, כי גופי תורה תלויים בה, והיה מדבר בכאב ובצער גדול כצופה ורואה ברוח קודשו כל העתיד. ואז החלתי לדבר על ליבו של רבינו דברים נעימים ולשמחו, להשקיט מעט צערו ודאגתו. ובאותה עת סיפרתי לרבינו, שבדרכי לביתו נסעתי במונית עם נהג ערבי, ודיברתי על ליבו שמחר יתמוך בתנועתו של רבינו, אך אותו גוי אמר שאינו מתכוין להשתתף בבחירות כלל, וכשהסברתי לו שאם יצביע לתנועתו של רבינו יזכה לברכתו שמברך את התומכים והמסייעים, קפץ ונשבע שיתמוך וישפיע למען תנועתו של רבינו ולו כדי לזכות בברכתו, ואם אפילו גוי מוכן לעשות הכל כדי לזכות בברכתו של רבינו, על אחת כמה וכמה ישראל הקדושים, מאמינים בני מאמינים. והיו הדברים למרגוע ושמחה על ליבו של רבינו, כמים קרים על נפש עייפה. ומכל מקום, מכל זה חזינן גודל השפעתו של רבינו, אפילו על שאינם בני ברית!