חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

כיצד הוא סדר הנחת התפילין לפרטיו?

סדר הנחת תפילין משיב כהלכהבמאמר שלפניכם תוכלו להבין היטב מהו סדר הנחת תפילין לפרטיו. הכל כמנהג הספרדים ובני עדות המזרח, על פי פסקי מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק”ל. וראוי גם לצפות את הסרטון שבסוף המאמר הנוכחי, כי על ידו יהיה ניתן להבין בצורה מדוייקת, בעזרת ה’.

יש להדגיש, שלפני הנחת התפילין, יש להתעטף הטלית.

שלב 1: למקם את התפילין של יד (טרם ההידוק והקשירה)

עוד לפני אמירת הברכה, יש למקם את התפילין במקומו הנכון (בלי להדק ובלי לקשור), כדי שבעת הברכה יוכל תיכף להדקו ללא הפסק.

הנחת התפילין היא ביד שמאל החלשה – בדרך כלל אצל לכל אדם, אמנם “איטר יד” – היינו מי שעושה את כל מלאכתו ביד שמאל וגם כותב, יניח ביד ימין, ואם שולט בשתי ידיו בשווה, יניח בשמאל כל אדם.

מקום ההנחה המדויק: 

  • בזרוע – פרק היד העליון [מעל המרפק],  במקום הקיבורת – היינו המקום הבולט והנפוח יותר בזרוע, וכל המקום הנפוח הוא מקום הנחת התפילין של יד, ויש להיזהר שסוף הבית של התפילין לא יהיו מונחים למטה מרווח של שתי אצבעות (4 ס”מ) מתחילת פרק הזרוע.
  • יש לכוון את התפילין לכיוון הלב, כלומר שהבית של התפילין יהיה מוטה ומשוך לצד הלב.

יש לשים לב: הקשר שיש צמוד לטיטורא (ה”ריבוע” של התפילין) צריך להיות כלפי מטה.

שלב 2: אמירת הברכה (ואופציונלי: “לשם יחוד”)

קודם קשירת התפילין, טוב לומר נוסח ה”לשם ייחוד” המובא כאן בהשמך. וגם אם לא אומר “לשם יחוד”, יש להיזהר לכווין (לחשוב) שמניח את התפילין משלושה סיבות:

  1. לקיים מצוות ה’ שציווה אותנו להניח תפילין
  2. כדי לשעבד את הרגשות שלנו לעבודת ה’, על ידי הנחת התפילין של יד שהוא ליד הלב. וכדי לשעבד את המחשבות שלנו לעבודת ה’, על ידי הנחת התפילין של ראש שהוא ליד המוח.
  3. זכר ליציאת מצרים.

וזה נוסח ה”לשם יחוד” (עם מעט הסבר בסוגריים, עד כמה שניתן כיון שסוף סוף מדובר על נוסח קבלי):

לשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ (כלומר הריני עושה מצוה זו כדי לחבר את ההשפעה האלוקית הנקראת תפארת עם ההשפעה האלקית הנקראת מלכות), בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ (ביראה ובאהבה),וּרחִימוּ וּדְחִילוּ (באהבה וביראה), לְיַחֲדָא שֵׁם אות יוּ”ד באות ה”א בְּשֵׁם אות וָא”ו באות ה”א (כלומר לתקן פגימה שיש בצינורות השפע הרוחניים, פגימה שנוצרה בעבור העוונות, והיא מוגרת בקבלה כפירוד בין האותיות של שם השם), בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל, הריני מוכן לקיים מצות עשה להניח תפילין בידי ובראשי, כמו שצוונו ה’ אלקינו “וקשרתם לאות על ידכם, והיו לטוטפת בין עיניכם”, ואני מכווין בהנחת ארבע פרשיות אלו, שיש בהם יחוד שמו ויציאת מצרים, להניחן על הזרוע כנגד הלב ועל הראש כנגד המוח, כדי שנזכור ניסים ונפלאות שעשה עמנו, שהם מורים על יחודו ואשר לו הכוח והממשלה בעליונים ובתחתונים לעשות בהם כרצונו. והריני משעבד להקב”ה הנשמה שהיא במוח, והלב שהוא כנגד הזרוע, שהם עיקר עיקר התאוות והמחשבות, ובזה נזכור הבורא ונמעט הנאותינו. והריני מוכן לברך הברכה שתיקנו חכמינו זכרונם לברכה על התפילין. והריני מכווין לפטור בברכה זו תפילין של יד ותפילין של ראש. ויעלה לפניך ה’ אלקינו ואלוקי אבותינו כאילו כוונתי בכל הכוונות הראויות לכוין בהנחת התפילין והברכה.

“וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ. וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ. וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ”: (פסוק זה טוב לאמרו שתי פעמים)

ועכשיו 

לאחר מכן קודם ההידוק יברך:‎‎‎‎‎

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהָנִיחַ תְּפִלִּין.

ומעת הברכה והלאה, לא יפסיק בדיבור אפילו בעניית אמן ושאר דברי קדושה עד שיסיים להניח תפילין של ראש.

שלב 3: ההידוק של התפילין של יד

מיד לאחר מכן יהדק את הרצועה ויעביר אותה מאוחרי הזרוע (כדי להבין יותר מומלץ לצפות בסרטון בתחתית הדף הנוכחי).

שלב 4: כריכות סביב לזרוע

ויכרוך 7 כריכות שלמות על זרועו (כיון שהכריכות הם שלמות לפי מנהג הספרדים, אם תספור את הכריכות תראה שיש על הזרוע 8 סיבובים).

ולשים לב: למנהג הספרדים הכיוון של הכריכות הם מהצד הפנימי של הזרוע לכיוון הצד החיצוני, כמו שתוכלו להתרשם בתמונה של הרב עובדיה כאן.

שלב 5: תפילין של ראש

הרב עובדיה יוסף עם תפילין

מיד לאחר הנחת התפילין של יד עם הכריכות, יניח את התפילין של ראש על מקומם, ולמנהג הספרדים יש להניחו ללא ברכה.

[אם קרה ודיברתם בין הנחת התפילין של היד להנחת התפילין של הראש יש לברך בשנית: ”בָּרוּךְ אַתָּה ה’ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם. אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהָנִיחַ תְּפִלִּין.”]

מיקום של תפילין של ראש:

  • קשר הרצועה יהיה על העורף בגזע המוח, מעל אמצע העורף אך מתחת לגולגולת.
  • הבית של התפילין עצמן יהיה מונח כנגד בין העיניים מעל המצח.
  • יש להיזהר שסופם של הבתים יהיו בתחילת עקרי השער, היינו מקום תחילת צמיחת השערות, ויזהר שלא יהיו ירדו התפילין על המצח אפילו קצתן.
  • אם יש מולכם מראה, מומלץ לבדוק שבית התפילין אכן ממוקם בין העיניים.

כדי להניח את התפילין של ראש, תופסים את הטיטורא (ה”ריבוע” של התפילין) ביד אחת, ואת הקשר שלו ביד אחרת, ומעבירים את החלק עם הקשר מעל הראש (מבחינה טכנית: רצוי שכאשר מעלה את התפילין מעל ראשו, יכניס באופן שיהיה ראשו בין הרצועות היורדות, כלומר רצועות היורדות יהיו אחת בצד ימין של הראש, והרצועה השניה בצד השמאלי של הראש), ואז מוריד את התפילין במקומו כנ”ל.

שלב 6: הידוק הרצועות של התפילין של ראש

יש שני רצועות שמונחות על הראש (ולא יורדות למעלה) שמובילות מהטיטורא (ה”ריבוע” של התפילין) עד לקשר שמאחורי הראש. רצועות אלו צריכים למשוך טיפה כלפי מטה כדי שיהיו מהודקות היטב על הראש ולא רפויות.

שלב 7: לכרוך את יתרת הרצועה של יד, באצבעות של היד

לאחר שסיים את הנחת התפילין של ראש, יכרוך ברצועה של יד שלש כריכות סביב האצבע האמצעית, אחת למעלה ושתי כריכות בפרק התחתון.

ויש נוהגים לומר מעומד:

וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה וְיָדַעַתְּ אֶת יְהוָה.

אך מרן רבינו עובדיה יוסף זצ”ל לא היה אומר הפסוקים “וארשתיך לי וגו'”, משום שהיה מחמיר לחשוש להפסק. כמובא בילקוט יוסף הל’ תפילין עמ’ שמ”ה.

הנחת תפילין

לאחר מכן, כורכים את יתר הרצועה על כף היד, על מנת שלא תפריע למהלך התפילה.

שלב 8: סידור הרצועות היורדות מהתפילין של ראש

לאחר הנחת תפילין של ראש, יש לוודא שהצד המבריק והשחור של רצועות ימין ושמאל נוטה כלפי חוץ ולא מתהפכות. ניתן לחזק את הרצועות עם חגורה, או פשוט לבדוק מדי פעם בשעת הנחת התפילין שהרצועות ממוקמות בצד הנכון.

שלב 9: כיסוי התפילין של ראש

כיון שנאמר “והיו לטוטפות בין עיניך” דורשים חז”ל והיו לך ולא לאחרים. לכן יש לכסות את התפילין של יד, על ידי שמכניס אותו מתחת לשרוול של החולצה או של החליפה (או גם וגם). מבחינה טכנית, כדי שהקצוות של התפילין לא ישתפשפו ועם הזמן יאבדו מהחוד שלהם (דבר שפוסל את התפילין), יש להניח על הטיטורא (ה”ריבוע” של התפילין של יד) קופסת פלסטיק דקה (שמכסה רק את החלק העליון של התפילין), שבדרך כלל תמצאו אותה מונחת בחלק הפנימי של קופסת הפלסטיק הגדולה שבה מאחסנים את התפילין.

מזל טוב! כעת סיימתם להניח את התפילין!

לאחר הנחת התפילין: מה רצוי לומר?

כאשר אומרים קריאת שמע ותפילת העמידה, יוצאים ידי חובה במצווה של הנחת תפילין ותפילה. אך אם אתם קצרים בזמן וממהרים, ניתן להסתפק בקריאת פרשיית שמע ישראל:

שְמַע יִשְׁרָאֵל, יי אֱ־לֹהֵינוּ יי אֶחָד.

בלחש: בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ, לְעוֹלָם וָעֶד.

 

וְאָהַבְתָּ אֵת יי אֱ־לֹהֶיךָ, בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ. וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶֹר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ. וְשׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם, בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ. וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ, וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ. וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ.

וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹתַי אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם, לְאַהֲבָה אֶת יי אֱ־לֹהֵיכֶם וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם. וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ, וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ וְתִירׂשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ. וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָֹדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ, וְאָכַלְתָּ וְשָֹבָעְתָּ. הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם, וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם. וְחָרָה אַף יי בָּכֶם וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ, וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר יי נֹתֵן לָכֶם. וְשַֹמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה עַל לְבַבְכֶם וְעַל נַפְשְׁכֶם, וּקְשַׁרְתֶּם אֹתָם לְאוֹת עַל יֶדְכֶם וְהָיוּ לְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֵיכֶם. וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם, בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ. וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ. לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יי לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם, כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ.

וַיֹּאמֶר יי אֶל מׂשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם, וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת. וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת יי וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם, וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם. לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְוֹתָי וִהְיִיתֶם קְדשִׁים לֵא־לֹהֵיכֶם. אֲנִי יי אֱ־לֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיוֹת לָכֶם לֵא־לֹהִים אֲנִי יי אֱ־לֹהֵיכֶם. אֱמֶת.

ויְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר פֶּטֶר כָּל רֶחֶם בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה לִי הוּא: וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעָם זָכוֹר אֶת הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים כִּי בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיא יְהֹוָה אֶתְכֶם מִזֶּה וְלֹא יֵאָכֵל חָמֵץ: הַיּוֹם אַתֶּם יֹצְאִים בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב: וְהָיָה כִי יְבִיאֲךָ יְהוָה אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ וְעָבַדְתָּ אֶת הָעֲבֹדָה הַזֹּאת בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה: שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצֹּת וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי חַג לַיהוָה: מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ: וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה יְהוָה לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם: וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת יְהוָה בְּפִיךָ כִּי בְּיָד חֲזָקָה הוֹצִאֲךָ יְהֹוָה מִמִּצְרָיִם: וְשָׁמַרְתָּ אֶת הַחֻקָּה הַזֹּאת לְמוֹעֲדָהּ מִיָּמִים יָמִימָה (שמות י”ג, א’-י’).

וְהָיָה כִּי יְבִאֲךָ יְהוָה אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְךָ וְלַאֲבֹתֶיךָ וּנְתָנָהּ לָךְ: וְהַעֲבַרְתָּ כָל פֶּטֶר רֶחֶם לַיהֹוָה וְכָל פֶּטֶר שֶׁגֶר בְּהֵמָה אֲשֶׁר יִהְיֶה לְךָ הַזְּכָרִים לַיהוָה: וְכָל פֶּטֶר חֲמֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה וְאִם לֹא תִפְדֶּה וַעֲרַפְתּוֹ וְכֹל בְּכוֹר אָדָם בְּבָנֶיךָ תִּפְדֶּה: וְהָיָה כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מַה זֹּאת וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ יְהוָה מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים: וַיְהִי כִּי הִקְשָׁה פַרְעֹה לְשַׁלְּחֵנוּ וַיַּהֲרֹג יְהֹוָה כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכֹר אָדָם וְעַד בְּכוֹר בְּהֵמָה עַל כֵּן אֲנִי זֹבֵחַ לַיהוָה כָּל פֶּטֶר רֶחֶם הַזְּכָרִים וְכָל בְּכוֹר בָּנַי אֶפְדֶּה: וְהָיָה לְאוֹת עַל יָדְכָה וּלְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ כִּי בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ יְהוָה מִמִּצְרָיִם (שמות י”ג, י”א-ט”ז).

מתפלל בכותל
מתפלל בכותל עם תפילין

ולמי שיכול, טוב גם לקרוא עם התפילין גם פרשת “קדש לי” (אפשר לקרוא לפני התפילה, או לאחריה, לפי הפנאי):

וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר פֶּטֶר כָּל רֶחֶם בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה לִי הוּא: וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעָם זָכוֹר אֶת הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים כִּי בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיא יְהוָֹה אֶתְכֶם מִזֶּה וְלֹא יֵאָכֵל חָמֵץ: הַיּוֹם אַתֶּם יֹצְאִים בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב: וְהָיָה כִי יְבִיאֲךָ יְהֹוָה אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ וְעָבַדְתָּ אֶת הָעֲבֹדָה הַזֹּאת בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה: שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצֹּת וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי חַג לַיהֹוָה: מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ: וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה יְהֹוָה לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם: וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת יְהֹוָה בְּפִיךָ כִּי בְּיָד חֲזָקָה הוֹצִאֲךָ יְהוָֹה מִמִּצְרָיִם: וְשָׁמַרְתָּ אֶת הַחֻקָּה הַזֹּאת לְמוֹעֲדָהּ מִיָּמִים יָמִימָה:

וְהָיָה כִּי יְבִאֲךָ יְהֹוָה אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְךָ וְלַאֲבֹתֶיךָ וּנְתָנָהּ לָךְ: וְהַעֲבַרְתָּ כָל פֶּטֶר רֶחֶם לַיהוָֹה וְכָל פֶּטֶר שֶׁגֶר בְּהֵמָה אֲשֶׁר יִהְיֶה לְךָ הַזְּכָרִים לַיהֹוָה: וְכָל פֶּטֶר חֲמֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה וְאִם לֹא תִפְדֶּה וַעֲרַפְתּוֹ וְכֹל בְּכוֹר אָדָם בְּבָנֶיךָ תִּפְדֶּה: וְהָיָה כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מַה זֹּאת וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ יְהֹוָה מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים: וַיְהִי כִּי הִקְשָׁה פַרְעֹה לְשַׁלְּחֵנוּ וַיַּהֲרֹג יְהוָֹה כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכֹר אָדָם וְעַד בְּכוֹר בְּהֵמָה עַל כֵּן אֲנִי זֹבֵחַ לַיהֹוָה כָּל פֶּטֶר רֶחֶם הַזְּכָרִים וְכָל בְּכוֹר בָּנַי אֶפְדֶּה: וְהָיָה לְאוֹת עַל יָדְכָה וּלְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ כִּי בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ יְהֹוָה מִמִּצְרָיִם:

החזרת התפילין לנרתיק

לפירוט אופן החזרת התפילין לנרתיק, ראה בתשובה זו.

פרטים דינים בסדר הנחת תפילין:

מהות המצווה:

מצוות הנחת תפילין חלה על כל יהודי מעל גיל 13 – גיל המצוות. ומדין חינוך יש להרגילם כבר שנה או שנתיים קודם לכן, כל שהילד יודע לשמור על גופו בטהרה.

הנחת תפילין משיב כהלכה
תפילין ליד טלית

המצווה מוזכרת כמה פעמים בתורה, והיא נחשבת לקדושה מאוד. באמצעות הנחת תפילין, אותה יש לקיים בכל ימות השבוע מלבד שבתות וחגים, אנחנו מתחברים לאלוהים. ישנם גם אנשים שאינם מגדירים עצמם כשומרי דת ובכל זאת נוהגים להניח תפילין בכל יום, משום שזוהי הזדמנות עבורם להגיד תודה לבורא עולם ולהתחבר לצדדים הרוחניים שבהם ולומר תפילה שתסייע להם לזכות לחיים טובים ומאושרים.

זהירות מחציצה :

בין בתפילין של יד, בין בתפילין של ראש, צריכים שלא יהיה דבר החוצץ בין התיתורה (החלק שנראה כמו “קופסה”) של התפילין, לבין האדם עצמו. לכן בהנחת התפילין של יד, מרימים את השרוול שלא תהיה חציצה בין התפילין ליד, ואף לא מעט, ואם יש פלסטר או תחבושת וניתן להסירה, חובה להסירה ובפרט במקום שמונח גוף הבית של התפילין והקשירה שצריך להיזהר יותר משום חציצה, אבל ברצועות, היינו במקום הכריכות סביב הזרוע, אין צריך להקפיד בחציצה.

יש ליישר קודם ההנחה את רצועת התפילין ולוודא שאינה עקומה או הפוכה.

עכ”פ לענין השעון ביד, כיון שהחציצה היא ברצעות ולא בתיתורה, דעתו של מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק”ל שאין בזה חציצה, ולכן אין צורך להוציא את השעון לפני הנחת התפילין.

זהירות מקלות ראש והיסח הדעת

כל עוד שנמצא עם התפילין, יש לשים לב לא להסיח דעת ממנו.

זמן הנחת התפילין:

הנחת תפילין זמנה: בבוקר החל משעה קודם זמן נץ החמה, ומותר להניח כל היום (בברכה) עד שקיעת החמה. אמנם משקיעת החמה ואילך, אסור להניח משום שחוששים שמא יישן ויפיח בהם ויבואו התפילין לידי זלזול. (ואם לא הספיק להניח עד השקיעה, בדיעבד יניח מיד אחר השקיעה לפני צאת הכוכבים).

ולסיום, להלן סרטון הדרכה מפורט על סדר הנחת תפילין:

לידיעתכם, להלן מספר תשובות מעניינות בנושא הנחת תפילין והלכותיו:

שאלות נפוצות בענין סדר הנחת תפילין (למתחילים):

  • מה זה תפילין? תפילין (של ראש ושל יד) הינם קלף המכיל 4 פרשיות מהתורה העוסקות בנושא מציאות הבורא ויחודו, וקבלת עול מצוותיו. פרשיות אלו מחופות בעור בצורה מיוחדת כפי שנצטווינו בתורה (שמות פרק י”ג ודברים פרק ו’).
  • מתי מניחים תפילין? יש להניח תפילין פעם ביום, כל יום מיומות החול. ביום ולא בלילה (פרטים על הזמן המדוייק: בפנים). והנכון הוא להניחו כבר בבוקר בעת שמתפלל תפילת שחרית.
  • מי מחוייב להניח תפילין? כל גבר מעל גיל בר מצוה. ודעת הרב עובדיה יוסף זצ”ל שהספרדים צריכים לחנך את הילדים בהנחת תפילין כבר בגיל 10 או 11, כאשר הילד יודע לשמור את גופו בנקיון וקדושה מתאימה.
  • איך מניחים תפילין? יש לזה הוראות מפורטות, בין לגבי התפילין של יד, בין לגבי התפילין של ראש, והוראות אלו הובאו בפנים בצורה מסודרת ומובנת לכל אדם.
  • למה נשים לא מניחות תפילין? התורה וויתרה לנשים על החיובים ש”הזמן גרמא” (כלומר מצוות שחייבים לקיים בתוך פרק זמן מסוים), מפני שהתורה העניקה לנשים תפקיד מרומם ונפלא שדורש זמן רב, והוא לגדל ולחנך את ילדי ישראל, ולכך האישה צריכה את הפניות שתוכל לתת להם את כל היחס שמגיע להם בצורה מלאה, ולא יכולה להיות מוגבלת בזמן ע”י חיובים שונים.

4 תגובות

  1. אם אפשר לענות על התשובה שלי אשמח!
    אם מישהו מניח תפילין ומישהו אחר מסיח את דעתו אז מי שהניח תפילין צריך להניח שוב מהתחלה

    1. כיון שהתחיל להניח את התפילין (או אפי’ להתעסק עם התפילין) ורק אח”כ הסיחו את דעתו, הרי שכיוןן לשם מצות תפילין לכו”ע (וכל שכן לסוברים דסתם אדם שמניח תפילין בוודאי שהוא לשם מצוה כי אחרת לא היה עושה כן, וגם אם הסיחו דעתו קשה לומר שהוא עד כדי כך שקבוע שאינו יודע בכלל מה עושה, וגם א”כ עכ”פ בהתחלה כיון לשם מצוה וסגי בזה). ואע”פ שאולי לא כיון את הכוונות המיוחדות של התפילין, כבר כתב ראש המוסדות שליט”א שיצא בזה ידי חובתו. ואם השאלה מצד שאסור להסיח דעת מהתפילין, אין זה מעכב את מצות התפילין.
      בברכת התורה,
      צוות האתר משיב כהלכה

  2. יפה מה שעשיתם שרובה ככולה כשעת מרן הגרע”י זצ”ל וגם אברכים שהולכים ע”פ פסקי מרן זצ”ל לאו יודעים זאת ויפה מה שעיתם רק דבר אחד אינו ע”פ דעת (או לכל הפחות מנהג) מרן זצוקלה”ה זיעוכיויאו”א שהרי מרן היה נוהג בסיום הנחת התפילין לאחר השלש כריכות להוריד לא מהאצבע אלא מסובב ישר.
    כן שמעתי מאחד שהיה מקפל למרן התפילין ששאלו למה נוהג כך והשיבו שזה משום שמתחיליל בימין ולא משמאל וכן סיפר שמרן לא הסכים לו שיקפל לו את הטלית וחשש לדעת הבא”ח והמקובלים שמו של אותו אחד הגאון רבי שלמה (ידידיה) נקי שליט”א לרפו”ש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

צור קשר

מזכירות:

סגולת מרן החיד"א זצ"ל להרמת המזל

הגאון ראש המוסדות שליט”א ביחד עם עשרות תלמידי חכמים מופלגים יעשו עבורכם סגולת החיד”א להקמת המזל, בעת פתיחת ההיכל.

בחסדי ה’ רבים נושעו מעל הטבע!

השאירו את הפרטים ובע”ה נחזור אליכם

הרב והאברכים בפתיחת ארון קודש