מדריך למתגייר

מבוא

רבים הם החפצים להצטרף לעם היהודי, אולם מעטים הם המצליחים לעבור את מסלול הגיור. הואיל ולא כל המעוניינים להתגייר מבינים עד כמה דורש הליך הגיור הקרבה ורצון אמיתי וכנה לעשות שינוי מוחלט בחיים, ולקבל את עול כל מצוות התורה על עצמם.

בזה שונה הוא הליך הגיור מהליכי המרת הדת בשאר הדתות, שכן להליך גיור נדרש ללמוד ולהכיר את מצוות התורה, להכיר את המשמעות מהו להיות יהודי, ולאחר מכן לקבל את עול קיום כל המצוות, ורק לבסוף, לבצע ברית מילה וטבילה במקווה, או באשה טבילה במקווה בלבד.

עם כל זאת, כל שנה מצטרפים כ-3,000 בני אדם לעם היהודי, לאחר שהצליחו לעבור את הליך הגיור המלא בהצלחה.

במדריך קצר זה נציע בפני המעוניין להתגייר את מסלול הגיור בהיבט הטכני, ואת משמעות הגיור בהיבט הרוחני והמעשי מבחינת ההלכה היהודית. וזאת על מנת שכל המעוניין להתגייר יוכל לקבל החלטה מושכלת האם מתאים לו והאם מוכן הוא להליך משמעותי זה, וגם על מנת שאם יחליט לבסוף לעבור את הליך הגיור, ידע מה עומד לפניו, וכיצד ניתן להתכונן כראוי כדי לעבור את ההליך הגיור בקלות ובלי הפתעות בדרך.

שלבי הליך הגיור מבחינה טכנית

שונה הליך הגיור בארץ ישראל מארצות חוץ לארץ, בארץ ישראל ישנו מערך גיור לאומי מטעם המדינה, וישנם כמה גופים המסייעים ומלווים את המעוניין להתגייר בהליך הגיור ומוכרים מטעם מערך הגיור הלאומי. אולם בשאר הארצות בעולם אין מערך גיור לאומי, אלא יש ארצות בהם יש ריכוז יהודי גדול ויש בהם בתי דין גדולים העוסקים בגיור ומוסמכים לעסוק בזה מטעם הרבנות במדינה. ויש ארצות שאין בהם מערך גיור מסודר, אלא בתי דין פרטיים קהילתיים אשר עוסקים בזה, ולכל בית דין יש את מסלול הגיור כפי שהוא רואה לנכון. אמנם המסלול הכללי זהה הוא בכל בתי הדין האורתודוכסים, והשינויים הם קלים ומתבטאים בעיקר באורך מסלול הגיור וברמת ההקפדה על כלל הדרישות העקרוניות מהמתגיירים.

להלן נפרט את מסלול הליך הגיור בארץ ישראל, שכן כפי האמור, גם בארצות חו”ל זהה הוא מסלול הגיור מבחינה כללית בסוג הדרישות ובקו המנחה.

הרשמה ותחילת לימודי הכנה לגיור

בארץ ישראל ישנם כמה גופים המכינים את המתגיירים ומלווים אותם בעת ההכנה לגיור, לפיכך השלב הראשון הוא להירשם למסלול גיור באחד מהגופים המוכרים המלווים את המתגיירים, על מנת ששם ישובץ המעוניין או המעוניינת להתגייר בכיתה מתאימה ויתחיל את הלימודים הנדרשים למעוניין להתגייר. כאשר השיקולים המרכזיים בבחירת הגוף המלווה, צריכים להיות הזמינות והקירבה הטכנית למקום מגוריו של המעוניין להתגייר.

בשאר ארצות חוץ לארץ ישראל, אין גופים מלווים מסודרים ומוכרים, לפיכך יש לפנות לבית הדין אצלו מעוניינים להתגייר, שיפנה ויכוון את המתגייר לאנשים המקובלים עליו על מנת שיכינו את המתגייר לגיור.

מפגש ראשון עם בית הדין – פתיחת תיק הגיור

לאחר כחודשיים מתחילת הלימודים, בא המתגייר למפגש קצר בבית הדין לפתוח תיק גיור ולפגוש את הרכב בית הדין, במפגש זה בית הדין מעניק למעוניין להתגייר כמה הנחיות והוראות כלליות ומסביר מה הוא מצפה מהמעוניין להתגייר שילמד ויכין את עצמו, עד למפגש הבא שבו יבוא לפני בית הדין להתגייר בפועל.

מפגש שני – ראיון ביניים

בארץ ישראל, הגופים המלווים עורכים למעוניין להתגייר מפגש ראיון עם מנהל הגוף המלווה, כשמונה חודשים לאחר תחילת לימודיו. וזאת על מנת לוודא שהמעוניין להתגייר מוכן לסיום הליך הגיור בבית הדין, ועל מנת לוודא שיש לו את כל הנדרש כדי לסיים את הליך הגיור בפני בית הדין.

מפגש שלישי – דיון מסכם

לאחר סיום תקופת הלימודים וההכנה, שאורכת בדרך כלל כעשרה חודשים עד שנה, מגיע המתגייר לדיון בפני בית הדין על פי רוב בפני הרכב הדיינים עמם נפגש תחילה בפתיחת תיק הגיור, בליווי המלווה שהכין וליווה את המתגייר בכל שלבי הלימוד, וזאת כדי שבית הדין יקבל את ההחלטה האם ראוי הוא ומתאים לעבור את הגיור ולהצטרף לעם ישראל. ככל שבית הדין רואה צורך שהמתגייר יכין את עצמו בדברים נוספים, מפנים אותו להמשיך בהליך ההכנה, ככל שבית הדין מצא אותו מתאים לגיור, ממשיך המתגייר מיד לשלב הבא שזהו הגיור בפועל.

הגיור

הליך הגיור בפועל כולל שלשה שלבים באיש ושנים באשה, השלב הראשון הוא קבלת עול המצוות, השלב השני הוא ברית המילה והוא רק בגבר, השלב השלישי הוא הטבילה במקווה.

על מנת לקבל עול המצוות אומר המתגייר בפני בית הדין את הנוסח דלהלן:  “אני מקבל על עצמי לשמור ולקיים את כל המצוות הכתובות בתורה ואת המצוות מדברי חכמים ואת המנהגים הכשרים בישראל ואני מאמין בה’ אחד”

לאחר מכן קורא המתגייר את הפסוק “שמע ישראל ה’ אלוקינו ה’ אחד”.

ולאחר מכן בוחר המתגייר לעצמו את השם העברי בו הוא מעוניין שיקראו לו מכאן ואילך.

מכאן פונה הגבר להליך ברית המילה שלאחריו הטבילה במקווה, והאישה פונה ישירות לטבילה במקווה.

שלבי הגיור מבחינת ההלכה

מבחינת ההלכה על מנת להתגייר יש צורך בשלשה שלבים, הראשון הוא שיופיע הגר בפני שלשה דיינים, ולאחר שיודיעוהו מקצת מצוות התורה – יקבל על עצמו את עול כל המצוות באמת ובלב שלם. השלב השני הוא ברית מילה ושייך רק בגבר ולא באישה. השלב השלישי הוא הטבילה במקווה בפני שלשה דיינים, כאשר בעת הטבילה מקבל הגר על עצמו בשנית את עול המצוות.

שלשה שלבים אלו מבוארים ומפורשים בדברי הגמרא ביבמות דף מ”ו: והרמב”ם בהלכות איסורי ביאה תחילת פרק י”ג אף הוסיף וביאר כי בשלשה שלבים אלו נכנסו עם ישראל להיות בברית עם הקב”ה להיות עם ה’, זה לשון הרמב”ם שם:

בשלשה דברים נכנסו ישראל לברית במילה וטבילה וקרבן.

מילה היתה במצרים שנאמר וכל ערל לא יאכל בו, מל אותם משה רבינו שכולם ביטלו ברית מילה במצרים חוץ משבט לוי ועל זה נאמר ובריתך ינצורו.

וטבילה היתה במדבר קודם מתן תורה שנאמר וקדשתם היום ומחר וכבסו שמלותם, וקרבן שנאמר וישלח את נערי בני ישראל ויעלו עולות ע”י כל ישראל הקריבום.

וכן לדורות כשירצה העכו”ם להכנס לברית ולהסתופף תחת כנפי השכינה ויקבל עליו עול תורה צריך מילה וטבילה והרצאת קרבן, ואם נקבה היא טבילה וקרבן שנאמר ככם כגר, מה אתם במילה וטבילה והרצאת קרבן אף הגר לדורות במילה וטבילה והרצאת קרבן.

כן פסק גם השולחן ערוך להלכה יורה דעה סימן רס”ח סעיפים א’ ב’ בזה”ל:

גר שנכנס לקהל ישראל, חייב מילה תחילה.

כשבא להתגייר אומרים לו: מה ראית שבאת להתגייר, אי אתה יודע שישראל בזמן הזה דחופים סחופים ומטורפים, ויסורים באים עליהם. אם אמר: יודע אני ואיני כדאי להתחבר עמהם, מקבלין אותו מיד ומודיעים אותו עיקרי הדת שהוא יחוד ה’ ואיסור עבודת כוכבים, ומאריכין עמו בדבר זה, ומודיעים אותו מקצת מצות קלות ומקצת מצות חמורות, ומודיעים אותו מקצת עונשין של מצות, שאומרים לו: קודם שבאת למדה זו אכלת חלב אי אתה ענוש כרת, חללת שבת אי אתה חייב סקילה, ועכשיו אכלת חלב אתה ענוש כרת, חללת שבת אתה חייב סקילה. ואין מרבין עליו ואין מדקדקין עליו. וכשם שמודיעים אותו ענשן של מצות כך מודיעים אותו שכרן של מצות, ומודיעים אותו שבעשיית מצות אלו יזכה לחיי העוה”ב, ושאין שום צדיק גמור אלא בעל החכמה שעושה מצות אלו ויודעם.

ואומרים לו: הוי יודע שהעולם הבא אינו צפון אלא לצדיקים, והם ישראל וזה שתראה ישראל בצער בעולם הזה, טובה היא צפונה להם שאינם יכולים לקבל רוב טובה בעוה”ז כעובדי כוכבים, שמא ירום לבם ויתעו ויפסידו שכר עולם הבא, ואין הקדוש ברוך הוא מביא עליהם רוב פורענות כדי שלא יאבדו, אלא כל העובדי כוכבים כלים והם עומדים. ומאריכין בדבר זה כדי לחבבן.

אם קבל, מלין אותו מיד וממתינים לו עד שיתרפא רפואה שלימה ואח”כ מטבילין אותו טבילה הוגנת בלא חציצה. ושלשה תלמידי חכמים עומדים על גביו ומודיעים אותו מקצת מצות קלות ומקצת מצות חמורות פעם שנייה, והוא עומד במים. ואם היתה אשה, נשים מושיבות אותה במים עד צוארה, והדיינים מבחוץ, ומודיעין אותה מקצת מצות קלות וחמורות, והיא יושבת במים, ואח”כ טובלת בפניהם והם מחזירים פניהם ויוצאין, כדי שלא יראו אותה כשתעלה מהמים, ויברך על הטבילה אחר שיעלה מן המים, וכיון שטבל הרי הוא כישראל, שאם חזר לסורו הרי הוא כישראל מומר שאם קידש קידושיו קידושין.

לאחר הגיור דינו כיהודי גמור – ושוב איננו יכול לחזור בו

לאחר שהתגייר הגר שוב איננו יכול לחזור בו, ואיננו יכול להתחרט ולהפוך עצמו לגוי, כפי שפסק השו”ע שם יו”ד סוף סימן רס”ח, שאפי’ גר שמעוניין לחזור בו והחל לעבוד עבודה זרה, איננו יכול לחזור לגויותו אלא דינו כדין ישראל מומר.

לאחר הגיור מותר לישא אישה יהודיה

בדברי השולחן ערוך שהזכרנו מבואר עוד שלאחר שהתגייר הגר דינו כיהודי גמור ואם קידש קידושיו קידושין.

כמו כן מבואר בדברי השו”ע אבן העזר סימן ד’ סעיף ד’, שגרים לאחר שהתגיירו, הרי אלו כישראל, מיד, ומותרים לשאת אישה יהודייה.

גר רשאי לישא גם בת כהן – אולם כהן אסור בגיורת

יתר על כן גר שהתגייר כדת וכדין רשאי לישא גם כהנת, וזאת למרות שכהן אסור בגיורת. טעם הדבר הוא הואיל ולא הוזהרו כשרות להינשא לפסולין.

כפי שמבואר בדברי הגמרא בקידושין ע”ג. “אחד גר ואחד עבד משוחרר וחלל מותרין בכהנת, מסייעא ליה לרב דאמר רב יהודה אמר רב לא הוזהרו כשירות להנשא לפסולים, ע”כ.

כן פסק השולחן ערוך אבן העזר סימן ז’ סעיף כ”ב בזה”ל:

הכהנת מותרת לינשא לחלל ולגר ולמשוחרר, שלא הוזהרו כשרות להנשא לפסולי כהונה,  שנאמר בני אהרן (ויקרא כא, א) ולא בנות אהרן.

גיור רפורמי איננו גיור כלל

להשלמת העניין, נציין ונדגיש כי על פי דין התורה גיור שלא נעשה בפני בית דין אורתודוקסי איננו גיור כלל, והמתגייר בהליך כזה נותר גוי גמור לכל דברי ועניין.

טעם הדבר הוא, ראשית הואיל ויש צורך בבית דין, ובית דין של רפורמים איננו בית דין כלל, הואיל ואינם בקיאין בפרטי ההלכות הנוגעות לגיור כפי שהם נדרשים על פי ההלכה.

שנית, הואיל והתנאי הבסיסי ביותר הנדרש להתגייר הוא קבלת עול המצוות לפרטיהם ודקדוקיהן הן המצוות הכתובות בתורה הן המצוות מדברי סופרים, וקבלת מצוות זו חסרה אצל הרפורמים שהרי אינם מקיימים את כל מצוות התורה כלל, אלא מבצעים טקס המרת דת, כאילו הדת היהודית היא סמלית וללא חיוב שמירת כל מצוות התורה. וכבר התבאר בגמרא בבכורות דף ל’: כי גוי שבא להתגייר ולקבל על עצמו את דברי התורה חוץ מדבר אחד אין מקבלין אותו, יתירה מזאת אמר ר’ יוסי בר’ יהודה דאפי’ אם אינו רוצה לקבל על עצמו דקדוק אחד מדברי סופרים, אין מקבלים אותו.

כן כתב בשו”ת אגרות משה יו”ד ח”ב סוף סי’ קכח שאין תוקף כלל לגיור רפורמי. וכן כתב עוד האגרות משה בחלק אבן העזר חלק ג סימן ג’, שאישה שנישאה לגר שהתגייר בגיור רפורמי, איננו צריכה הימנו גט כי גוי גמור הוא.

כן כתב גם בשו”ת שבט הלוי חלק י’ סימן רכ”ז, שגיור רפורמי איננו גיור כלל, וכן כתב בשו”ת משנה הלכות חלק י”ב סימן קצ”ג, שגיור רפורמי איננו גיור אלא טקס המרת דת שאין לו שום משמעות על פי דיני התורה. וכן כתב בספר ילקוט יוסף שובע שמחות, שאין למול גרים שהתגיירו בגיור רפורמי בין בימות החול בין בשבת כי כל גיור שאין בו קבלת מצוות אינו גיור על פי ההלכה.