י”ג – יום חמישי – תענית אסתר:
- גם בירושלים ובשאר עיירות המוקפות, קוראים בשנה זו את המגילה במוצאי התענית ולמחרת ביום שישי. (שו”ע סי’ תרפח ס”ו).
- ראוי גם לבני ירושלים ללבוש בגדי שבת ויו”ט לקראת סיום התענית לכבודה של קריאת המגילה. (מ”ב סי’ תרצה סק”ג, קצשו”ע סי’ קמא ד’, הגרי”ח זוננפלד בקונט’ פורים משולש).
- מותר להתחפש וללבוש בגדי שבת מבעוד יום אף שהוא יום תענית. (לפי שאין תענית זו משום אבלות וכמבואר בר”מ פ”ה מהל’ תעניות ה”ה).
- נוהגים ליתן זכר למחצית השקל ביום התענית, או לפני קריאת המגילה ולא ימתינו עד למחרת. (הגרי”ח זוננפלד שם).
י”ד – יום שישי ערב שבת למוקפים:
- ראוי לגבאים ולרבני הקהילות בירושלים לפרסם קודם שיתפללו הקהל ערבית שאין מזכירים בתפילה “על הניסים”. (ב”י סי’ תרפ”ח, מ”ב ס”ק יז). ומכל מקום אם טעה והזכיר, אין מחזירים אותו. (ברכ”י סי’ תרפח ס”ק יד, מ”ב ס”ק יז).
- ראוי ונכון מאוד בשנה זו לבני ירושלים לשמוע את המגילה בין ביום ובין בלילה בציבור עשרה, לפי שיש אומרים שאם אין ציבור עשרה, יקראו ללא ברכות המגילה, שעשה ניסים ושהחיינו, (מ”ב סי’ תרצ ס”ק סא, כה”ח שם או’ קיח, אול”צ ח”ד נד י’ ושכן דעת כמה וכמה ראשונים, וסב”ל), מיהו כבר העידו רבים שמנהג ירושלים שגם הקורא ליחיד או לפחות מעשרה רשאי לברך. (שו”ת שלמת חיים סי’ קב, קג בשם חכמי ירושלים, וכ”כ בקונ’ פורים משולש שנתקן ע”י. הליכו”ש עמ’ שנח, אשרי האיש פמ”ט או’ א’, בשם מרן הגרי”ש אלישיב, חזו”ע עמ’ ריג ושכן המנהג וע”כ אין לומר בזה סב”ל, תשובות והנהגות ז’ צב).
- גם נשים יקפידו ויהדרו בשנה זו לבוא לבית הכנסת לשמוע המגילה בציבור בין ביום ובין בלילה (ויגיעו קודם תפילת ערבית לקראת סיום התענית) (ע”פ הפוסקים הנז”ל), ואם אינן יכולות להגיע לבית הכנסת, תשתדלנה לשמוע המגילה בציבור ואפילו במנין של עשר נשים, וקוראים אותה בברכה. (הליכו”ש פכ”ג הע’ ג’, וכ”ד הגרי”ש אלישיב שאפשר להקל שעשר נשים תחשבנה כקריאה בציבור הוב”ד בקונ’ הליכות והנהגות עמ’ 12, ועי’ חזו”ע עמ’ צא, ואול”צ עמ’ שיב).
- בני ירושלים מלבד קריאת המגילה מקיימים מצות מתנות לאביונים ביום שישי. (שו”ע שם). ויש שהצריכו להזהיר את העניים להשהות המתנה שבידם ליום ראשון והעיקר שאין צורך להקפיד בדבר. (עי’ חזו”ע רטז. וכן יוצא מבואר לפמ”ש החזו”א או”ח סי’ קנה).
- אין מקיימים ביום שישי מצוות משלוח מנות וסעודת פורים רק ביום ראשון. (מג”א, מ”ב וחזו”ע שם). ויש מחמירים לקיים משלוח מנות גם ביום שישי. (כה”ח או’ לח, חזו”א שם, שו”ת אול”צ עמ’ שלג).
- אין אומרים בתפלה ובברכת המזון “על הניסים”, ואם טעה ואמר אין מחזירין אותו. (שו”ע סי’ קח סעי’ יב).
- אם לא קיים מצוות מתנות לאביונים ביום זה, יתן בשבת אוכל או שתייה מתנה חשובה לשם מתנות לאביונים, (הליכו”ש פכ”א ס”ה) או ביום ראשון שעדיין פורים הוא. (אול”צ עמ’ שלג).
- מותרים בני המוקפים בעשיית מלאכה ובפרט במלאכה לכבוד שבת או לכבוד פורים כגון, גילוח תספורת וקציצת ציפורניים ושאר מלאכות. (רשב”א ריטב”א הר”ן פ”ב דמגלה, פמ”ג תרצו א”א סק”ב, חזו”ע – פורים עמ’ רטז בשם הבית דוד ועוד. וע”ע ברמ”א סי’ תרצו ס”א. ולא דמי לפורים שחל ט”ו בער”ש, עי’ בא”ח פ’ תצווה או’ כא, ודו”ק. ובמלאכה לכבוד פורים ג”כ אין להחמיר וכמ”ש הרמ”א סי’ תרצו ס”א).
- אין קוראים בתורה בשחרית אבל אומרים לאחר קריאת המגלה “ואתה קדוש”, וכן “למנצח על אילת השחר” לאחר שיר של יום. (מ”ב שם, כה”ח או’ לו, אול”צ ח”ד נה יג, חזו”ע עמ’ ריב).
- אין אבלות נוהגת ביום שישי ובליל שישי ולא יישבו ע”ג קרקע ויחליפו החולצה הקרועה ורק דיני אבלות שבצנעא נוהגים. (שו”ע יו”ד סי’ תא ס”ז, חזו”ע עמ’ ריט).
- בני ירושלים הבאים ביום ו’ לסעודת פורים אצל קרוביהם ובני משפחותיהם, רשאים לישב ולסעוד עמהם אפילו סעודה גדולה של כמה מנות למרות שלא התחייבו במצוות היום. (כן העליתי בשו”ת תורת מאיר ח”א סי’ פד. ושכן דעת מרן הגרח”ק זצוק”ל והגר”א נבנצל שליט”א).
- היות ורבים לובשים בגדי שבת, יש להיזהר ולהזהיר את הציבור למשמש ולבדוק את כיסי הבגדים בערב שבת קודם כניסת שבת שאין מונח בתוכם כסף ושאר דברי מוקצה. (שו”ע רנב ס”ז).
- בן ירושלים שיצא לעיר לאחר עלות השחר של יום שישי, דינו כבן כרך וחייב בעיר בכל דיני הכרך, ובשבת יאמר “על הניסים” בתפלה ובברכת המזון במקומו שבעיר. וביום א’ חייב בסעודה ובמשלוח מנות בין אם נשאר בעיר (וישלח מנותיו לבן כרך או שיזכה לבן כרך על ידי אחר) ובין כשחוזר במוצ”ש לביתו שבירושלים, וישתדל לשמוע בשבת זו קריאת התורה בציבור בפרשת “ויבוא עמלק”. (כן העליתי בשו”ת תורת מאיר ח”ב סי’ קב. ושכ”כ הגרשז”א בס’ הליכו”ש פורים עמ’ שנז, והגריש”א בס’ אשרי האיש ח”ג עמ’ שכ, וכ”כ בשמם בס’ פורים המשולש – קארפ עמ’ לט, ילקו”י עמ’ שפג). ומכל מקום בן כרך המחמיר שלא לצאת ממקומו לעיר בשבת זו או לצאת כבר מיום חמישי קודם עלוה”ש, תע”ב.
- בן כרך רשאי לכתחילה לקרוא את המגילה בי”ד בערי הפרזים ורשאי לשמוע המגלה מבן עיר, וי”א דרשאי אף להוציא יד”ח בן עיר. (ראה בס’ פסקי הלכות דיני פורים המשולש עמ’ מב בשם הגרי”ש אלישיב, ועי’ במ”ש בשו”ת תורת מאיר שם שהקריאה בשנה זו לבני הכרכין בי”ד אינה מדין תשלומין אלא כעיקר החיוב, ודו”ק).
י”ד יום שישי ערב שבת– פורים דפרזים
א. יש לכתחילה להזדרז ולהתחיל את סעודת הפורים השכם בבוקר קודם חצות היום (11:45) כדי שיוכלו לאכול סעודת השבת לתאבון. (רמ”א סי’ תרצה ס”ב ובמ”ב שם, שעה”צ סי’ רמט או’ יז. ובפרט שכן ראוי ונכון לנהוג ע”פ הקבלה גם בשאר שנים, ראה בכה”ח תרצה
ס”ק כג בשם הגר”א והשל”ה). וכשהזמן בבוקר דחוק, ניתן לסמוך על הדעות שרשאים להתחיל לאכול הסעודה קודם שעה עשירית (14:47), ולהמשיך בסעודה אפילו
עד הלילה. (שו”ת מהרי”ל סי’ נו, והוב”ד במ”ב תרצו י). ובדיעבד אם התעכבו ולא עשו הסעודה קודם חצות היום או אחר שעה עשירית, רשאים להתחיל הסעודה עד סמוך לשקיעה. (מג”א ומ”ב סי’
רמט ס”ק יג, ושם בביה”ל ד”ה מתר, ועי’ היטב בשו”ת מהרי”ל סי’ נו).
ד. ומותרים להרבות בסעודת הפורים גם אם על ידי זה לא יאכלו סעודת ליל שבת לתיאבון. (ע”פ המג”א סי’ רמט סק”ו, וכן נראה מהביה”ל שם ד”ה מתר, ואפי’ יתבטל מסעודת הלילה לגמרי, ומה שפקפק הביה”ל, היינו לגבי סעודת מילה שאינה חובה כ”כ. וע”ע
סי’ תקכט ס”א, וי”ל).
ה. אם סעדו ביום שישי באיחור, וקשה להם לאכול סעודת השבת מיד אחר הגעתם מבית הכנסת, רשאים לאחר סעודת השבת. (מג”א סי’ רעא סק”א, מ”ב שם, ובכה”ח סק”ב שגם המתאחר יאמר עכ”פ מיד בבואו מבהכנ”ס ‘שלום עליכם’ ‘ואשת חיל’).
ו. אם אכל בבוקר סעודת פורים, ושוב הזדמן לאכול אחר הצהרים סעודה במקום אחר, רשאי להצטרף עמהם, ובלבד שלא יתבטל עי”ז מסעודת הלילה. (כן העליתי בתשו’ בשו”ת תורת מאיר ח”ב סי’ ק).
ז. המתחילים לאכול אחר חצות היום, יזהרו להתפלל מנחה קודם
הסעודה. (שו”ע ורמ”א סי’ רלב ס”ב, כה”ח שם).
ח. אם נמשכה סעודת פורים עד זמן שקיעת החמה (17:50 וכל מקום לפי מקומו) חייבים להפסיק מלאכול ולשתות ואפילו מים אסור לשתות קודם שיקדשו. ויקדשו על היין, אולם לענין “ברכת הגפן”, הדבר תלוי, אם שתו יין בסעודה וכפי שמצוי בדרך כלל, אין צריך לברך בפה”ג ורק יאמרו נוסח הקידוש, ואם לא שתו בסעודה, יעשו קידוש כרגיל. ולענין המוציא, לא יחזרו לברך. (שו”ע סי’ רעא ס”ד, ובמ”ב שם, כה”ח או’ כט, חזו”ע שבת ח”ב עמ’ ע). ויש אומרים שאין לפרוס מפה ולקדש קודם תפילת ערבית, ולדעתם יש להפסיק בסעודת פורים ולברך בהמ”ז, ולאחר שיתפללו ערבית יקדש וימשיך בסעודתו. (כה”ח רעא או’ כב, ואו’ כו בשם האריז”ל).
ט. מי שנמשכה סעודתו עד הלילה, אם אכל אפילו מעט אחר החשיכה יזכיר ‘רצה והחליצנו’ בברכת המזון, (שו”ע סי’ רעא ס”ו. ואם לא אכל משחשיכה, לבני
ספרד יזכיר, ולבני אשכנז לא יזכיר). ו’על הניסים’ לא יזכיר כלל. (מ”ב סי’ תרצה ס”ק טו).
י. מי שלא סעד סעודת ליל שבת מפני כל סיבה שהיא, עליו
להשלימה ביום למחרת, ויאכל ג’ סעודות ביום. (סי’ רצא ס”א וברמ”א). ויאמר כל נוסח הקידוש של הלילה, מלבד “ויכולו”. (שו”ע סי’ רעא ס”ח).
יג. יש להימנע מלכבס ביום שישי אפי’ במכונת כביסה. (רמ”א סי’ תרצ”ו ס”א, מ”ב שם, בן איש חי פ’ תצווה או’ כא. ובלא”ה יש מחמירים מלכבס אפי’ במכונת כביסה בכל יום שישי משום תקנת עזרא, ומ”מ גם המקילין בזה כל השנה, ביום זה יש להחמיר). ומכל מקום מותר לגלח ולסדר שערות זקנו על ידי עצמו לכבוד שבת. (עי’ בן איש חי פ’ תצווה או’ כא, ומיהו בגילוח הזקן ע”י עצמו קיל טפי. כה”ח סי’ תרצו ס”ק יא, שו”ת אול”צ ח”ד
פס”א, חזו”ע עמ’ קצו, אשרי האיש בשם הגריש”א ומקורו ברמ”א שם ס”א).
- היות ורבים לובשים בגדי שבת, יש להיזהר ולהזהיר את הציבור למשמש ולבדוק את כיסי הבגדים בערב שבת קודם כניסת שבת שאין מונח בתוכם כסף ושאר דברי מוקצה. (שו”ע רנב ס”ז).
- בן עיר רשאי לצאת לכרך ביום שישי לאחר עלוה”ש, ובשבת יאמר “על הניסים” ב”אלוקי נצור”, ובהרחמן בברכת המזון, ויש מחמירים גם לעשות סעודה ומשלוח מנות (לבן כרך) ביום א’, ותע”ב. (תורת מאיר ח”ב סי’ קב. ושכ”כ בס’ הליכו”ש שם, ילקוו”י עמ’ שפב. וי”ח ראה בס’ פורים המשולש – קארפ).
ט”ו אדר – שבת לבני ירושלים:
- אומרים על הניסים בתפלה ובברכת המזון בכל התפילות והסעודות, ומי ששכח לאומרו, אינו חוזר. (שו”ע סי’ תרפח ס”ו, תרצג ס”ב, ותרצה ס”ג). ומוציאים ב’ ספרי תורה באחד קוראים בפרשת השבוע (פרשת “כי תשא”) ובשני קוראים בפרשת “ויבוא עמלק”.
- בשבת זו אין קוראים את המגילה, ואין עושים סעודת פורים ומשלוח מנות. (שו”ע סי’ תרפ”ח ס”ו, ועי’ בב”י הטעם). ומ”מ נכון לעשות עוד מנה מיוחדת ומשובחת בלילה וביום לכבוד פורים ולצרפה לסעודת שבת, וכן יישתה יין יותר מרגילותו לזכר הנס. (עי’ ברכ”י שם או’ טו. ובקונט’ פורים במשולש למהרש”א אלפנדרי ולגרי”ח זוננפלד).
- נכון להדר לשלוח מנות לאחד משכניו. (ראה במ”ב שם ס”ק יח, ובכה”ח או’ לח, וע”ע שם אות מה ואו’ מו בשם התיקון יששכר. מהרש”א אלפנדרי הלכות פורים המשולש).
- מי שנאנס ולא שמע קריאת המגלה ביום שישי, יקרא הלל ללא ברכה תחילה וסוף ביום שבת. (תורה לשמה סי’ קצד, יבי”א ט’, סח ע”פ המאירי במגלה יד. ובשו”ת ‘הוראת שעה’ הארכתי).
- שואלים ודורשים בעניינו של יום הפורים, ועיקר הדרשה תהיה באגדה. (רש”י מגילה ד. ובפמ”ג סי’ תרפח סק”ט). וכן ראוי להתחיל ללמוד מקצת מהל’ הפסח. (אחרונים ע”פ השו”ע סי’ תכט).
- יש להיזהר שלא לטלטל את המגילה לבני ירושלים בשבת זו. (פר”ח סי’ תרפח, כה”ח שח או’ מח, חזו”ע עמ’ ריג. ועי’ מ”ב סי’ תרפח ס”ק יח).
- אין אומרים במנחה “צדקתך צדק”. (שו”ע סי’ רצב ס”ב).
- ירבה בסעודת מלווה מלכה לכבוד פורים. (מ”ב סי’ תרצה סק”ג).
יום ראשון ט”ז אדר לבני ירושלים:
- לובשים בגדי שבת (מהרש”א אלפנדרי, והגרי”ח זוננפלד בקונ’ פורים המשולש), ועושים סעודת פורים ומשלוח מנות. (שו”ע ומ”ב שם). ואין צריכים לקיים מתנות לאביונים ביום זה.
- מותרים במלאכה, וכביסה וכיוצ”ב, ומ”מ נכון להימנע מחצות היום ואילך. (מהרש”א אלפנדרי, שולחן שלמה פכ”א הע’ 15, פורים המשולש לגר”ש דבילצקי פ”ח הערה כה).
- אין אומרים “על הניסים” בתפלה ובברכת המזון ואפילו בעת סעודת פורים, ואם אמר, אין מחזירין אותו. (ע”פ שו”ע סי’ קח סעי’ יב). (וי”א דטוב לאומרה בסעודת פורים ב’הרחמן’ אבל לא בתוך ברהמ”ז. מהרש”א אלפנדרי, כה”ח או’ מח).
- אין אומרים וידוי ונפילת אפיים. (כה”ח ס”ק מז, חזו”ע עמ’ רכז). ואומרים שיר של יום רגיל, ולא מוסיפים “למנצח על אילת השחר”. (פסקי הלכות עמ’ סה).
- אע”ג שאבל חייב בסעודת פורים עם בשר ויין, מ”מ נוהגים ביום זה דיני אבלות אפילו בפרהסיא. (אול”צ ח”ד עמ’ שמה, חזו”ע עמ’ רכז, קובץ תשובות א’ סז). ויש חולקים (עי’ הליכו”ש פכ”א ס”ז, ובס’ חיים וחסד עמ’ שכז בשם הגר”מ אליהו זצ”ל. ובלילה לכו”ע נוהג ‘דימי משתה ושמחה’ כתיב. הגרש”ד בס’ פורים המשולש).
- בן ירושלים שנסע לעיר במוצ”ש או ביום א’, חייב בסעודה ובמשלוח מנות בכל מקום שהוא. וישלח מנות לבן ירושלים או שימנה שליח.
- בן ירושלים שהיה בעיר ביום שישי וביום שבת, ובמוצ”ש או ביום א’ חוזר לביתו שבירושלים, אינו חייב במשלוח מנות ובמתנות לאביונים, דאין דינו כבן כרך לענין שום דבר. (דליל ט”ז אינו עיצומו של יום, הגרש”ד פ”ח סט”ו).
יום ראשון ט”ז אדר לבני הפרזים:
- י”א דאין אומרים תחנון ונפילת אפיים משום כבודה של ירושלים ויש לנוהגים כן ע”מ שיסמוכו. (הליכו”ש פכ”א ס”ח). אמנם העיקר שיש לומר תחנון כבשאר ימות החול. (חידושי רבנו מאיר שמחה מגלה ו. הגרי”ש אלישיב הב”ד בקונ’ הליכות והנהגות עמ’ 20, הגר”ש וואזנר בקובץ מבית לוי חט”ז עמ’ מו, פורים המשולש – דבילצקי פ”ז סי”א) .
- מותרים בעשיית מלאכה כבשאר ימות החול, ונוהג בהם דיני אבלות ומותרים בהספד ותענית. (שם).