- בשבת שלפני ראש חודש אדר הסמוך לניסן, מוציאים שני ספרי תורה וקוראים בשני פרשת שקלים – בראש סדר כי תשא, ומפטירים “ויכרות יהוידע” שמדובר שם בענין השקלים, שנאמר: כסף נפשות ערכו. אבל השנה שחל ראש חודש אדר בשבת, מוציאים שלשה ספרים, וקוראים ששה אנשים בראשון בפרשת השבוע, והשביעי משלים חובת היום בספר השני, ומתחיל וביום השבת שני כבשים וכו’, ובראשי חדשיכם וכו’. ואומר קדיש. ואחר כך עולה המפטיר וקורא בספר השלישי, בפרשת שקלים – בראש סדר כי תשא, ואומר קדיש. ואם טעו וקראו פרשת שקלים בשבת שלפניו, אינם צריכים לחזור ולקרוא פרשת שקלים בראש חודש אדר.
- השנה אין הפסקה ולכן בשבת שאחרי פרשת שקלים, חל שבת זכור, אכן מוציאים שני ספרי תורה וקוראים בשני בפרשת כי תצא: “זכור את אשר עשה לך עמלק. ולדעת רוב הפוסקים קריאת פרשת זכור היא מצות עשה מן התורה. ומכיון שהלכה רווחת בש”ע סי’ ס ס”ד שמצות צריכות כוונה, לכן יש לשליח צבור הקורא בתורה לעורר דעת הקהל, לפני קריאת המפטיר בספר תורה בפרשת זכור, ולהודיעם שיכוונו לצאת ידי חובת מצות זכירת עמלק ומחייתו שהיא מצות עשה מן התורה, ושגם הוא מצדו מכוין להוציא את השומעים ידי חובתן. וצריך לדקדק לקרוא פרשת זכור מתוך ספר תורה היותר כשר. ואחר קריאת פרשת זכור מפטירים בשמואל א’ פרק ט”ו, פקדתי את אשר עשה עמלק.
- שליח צבור שקרא פרשת זכור ויצא ידי חובה, רשאי לחזור ולקרות פעם שנית בצבור אחר להוציאם ידי חובה.
- יש אומרים שגם הנשים צריכות לבוא לעזרת נשים בשבת זכור כדי לשמוע קריאת פרשת זכור, הואיל ומן התורה אין זמן קבוע למצות זכירת מעשה עמלק. ויש אומרים שהואיל ועיקר מצות זכירת עמלק אינה אלא כדי לבוא לידי מעשה, דהיינו להלחם בעמלק, מלחמה בפועל, ונשים לאו בנות מלחמה הן, לכן פטורות הנשים מקריאת ומשמיעת פרשת זכור. ואף על פי שהנשים שמקילות בזה יש להן על מה שיסמוכו, מכל מקום המחמירות לבוא לעזרת נשים לצאת ידי חובת קריאת פרשת זכור אליבא דכולי עלמא תבוא עליהן ברכה. ומותר להוציא ספר תורה במיוחד לנשים בשעות שלאחר מכן לקרוא להן בפרשת זכור בלי ברכה.
- בשבת שאחר הפורים, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון פרשת השבוע, ובשני פרשת פרה, עד “והנפש הנוגעת תטמא עד הערב”. ולדעת הרבה פוסקים אף קריאת פרשת פרה היא מצות עשה מן התורה. ואף על פי שיש חולקים על זה. יש להחמיר כדברי האומרים שהיא מן התורה. ויקראוה בספר תורה היותר כשר. ויכוונו לצאת ידי חובה מן התורה כמו בפרשת זכור. ומפטירים ביחזקאל פרק ל”ו בן אדם בית ישראל יושבים על אדמתם, שכתוב בה: וזרקתי עליכם מים טהורים וכו’.
- לעולם אין להפסיק בין פרשת פרה לפרשת החודש. לכן בשבת שלפני ראש חודש ניסן מוציאים שני ספרים, וקוראים בספר השני בפרשת החודש הזה לכם ראש חדשים, ואומר קדיש, ומפטיר ביחזקאל פרק מ”ה בראשון באחד לחודש תקח פר בן בקר.
- אם טעה המפטיר, ולאחר שקרא בספר תורה פרשת שקלים הפטיר הפטרת השבוע, אם נזכר באמצע ההפטרה, מפסיק, ומפטיר ויכרות יהוידע ויברך ברכות ההפטרה לאחריה. ואין צריך לחזור ולברך ברכה ראשונה של ההפטרה לפני ויכרות יהוידע. ואם לא נזכר עד שסיים הפטרת השבוע ובירך ברכות שלאחריה, יש אומרים שצריך לחזור ולברך ברכות ההפטרה לפניה ולאחריה כדי להפטיר ויכרות יהוידע כתקנות חז”ל, ויש אומרים שחוזר ומפטיר ויכרות יהוידע בלי ברכות. וספק ברכות להקל. לכן יחזור להפטיר ויכרות יהוידע בלי ברכות. והוא הדין בשאר הפטרות של ארבע פרשיות.
- אם שכחו ולא קראו פרשת שקלים לפני ראש חודש אדר והפטירו בהפטרת השבוע, אפילו נזכרו אחר תפלת מוסף, חוזרים ומוציאים ספר תורה וקוראים בפרשת שקלים, והעולה מברך על הקריאה לפניה ולאחריה. ואחר כך קוראים הפטרת ויכרות יהוידע בלי ברכות לפניה ולאחריה, שהואיל וכבר הפטירו בהפטרת השבוע אין צריך לחזור ולברך. ואם לא נזכרו עד שעת המנחה של השבת, יש אומרים שבכל זאת מוציאים ספר תורה של פרשת שקלים ויקראו בו אחר קריאת ספר תורה של מנחה. ויש אומרים שהתקנה לקריאת פרשת שקלים אינה אלא בשחרית, ולכן כשלא נזכרו עד שעת המנחה הו”ל כעבר זמנו בטל קרבנו. ושב ואל תעשה עדיף.
- אם טעה הקורא בתורה וסיים פרשת פרה בפסוק “ולגר הגר בתוכם לחוקת עולם”, לא יצאו ידי חובתם, ואפילו כבר קראו גם ההפטרה בברכותיה, חוזר ופותח הספר תורה ומתחיל לקרות בברכות שלפני הספר תורה ולאחריה, מראש הפרשה עד “והנפש הנוגעת תטמא עד הערב”. ואפילו הפסיק בפסוק “מים חיים אל כלי”, גם כן לא יצא ידי חובה, וחוזר וקורא כאמור. ומכל מקום אם כבר בירך על ההפטרה לפניה ולאחריה ואחר כך נזכר, אין צריך לחזור ולברך ברכות ההפטרה כשמפטיר שנית.